משפטי המפתח העומדים בבסיס תפיסת האימון שלי נלקחו מאמן הלחימה (המוכר דווקא מהקולנוע, אך היה בראש ובראשונה פילוסוף ואמן לחימה דגול), ברוס לי, שאמר בין השאר :
- "היה חסר צורה ותבנית, נקה את מחשבותיך, אל תהיה מקובע למה שמוכר, כדי שתוכל ללבוש את כל הצורות, הייה כמו מים. שים מים בכוס, הם יהפכו לכוס. שים מים בבקבוק, הם יהפכו לבקבוק. שים מים בקנקן, הם יהפכו לקנקן. מים יכולים לזרום והם יכולים לנפץ. היה מים, ידידי".
- "השתמש רק במה שעובד, ואמץ אותו מכל מקום בו אתה יכול למצוא אותו".
- "פילוסופיית האימון שלי משתמשת בכל הדרכים ואינה כפופה לאף אחת מהן ...לא להשתמש באף כדרך בלעדית, ולא לקיים שום מגבלה כמגבלה".
|
לתפישתי, האימון אינו שיטה מסוימת, כי אם אמנות, הכוללת בתוכה שלל פנים וגוונים. ניתן לקרוא לכך, אם תרצו, "שיטה ללא שיטה", ובמילים אחרות- ידע מגוון ורב תחומי, שנאסף ותורגל משך שנות אימונים רבות ומיושם באופן גמיש, על פי צרכיו ויכולותיו של המתאמן. אימצתי לעצמי שיטות אימונים רכות וקשות, נוגדות- וגם ומשלימות זו את זו - ושמתי את האדם מעליהן, מתוך ההבנה שאדם אינו יכול לתפקד באופן חופשי אם הוא כבול לשיטה אחת.
מתאמן המתרגל שיטת אימון אחת בלבד ודבק רק בה, מאבד את החופש שלו. הוא הופך למעשה לעבד של הדפוס שבחר, מתוך האשליה שדפוס זה הוא " הדבר האמיתי". הדבר מוביל בסופו של דבר לקיפאון, משום שצרכי הגוף אינם מבוססים על בחירה אישית או על העדפות, אלא על שינויים רגעיים מתמידים, ומתאמן מאוכזב יגלה במהרה ששיטתו נטולת גמישות.
כפי שאין שיטה אחת להגיע לאמת בחיים -אין שיטת אימון אחת המחזיקה את כל האמת אצלה. מניסיוני, ההיצמדות הנוקשה לשיטות ספציפיות מקבעת את האדם. היצמדות בלעדית לשיטה מסוימת גורמת לנו להביט על המציאות - גם הפיזית וגם המנטאלית- דרך שדה ראייה צר, ומונעת מאתנו לגלות ולהיפתח לדרכים חדשות, לעיתים מתאימות לנו יותר.
מתאמן אשר מתרגל שיטת אימון אחת מאבד את החופש שלו. הוא הופך למעשה לעבד של הדפוס שבחר, ומרגיש שהדפוס הוא הדבר האמיתי. זה מוביל לקיפאון, משום שצרכי הגוף אינם מבוססים על בחירה אישית או על העדפות, אלא על שינויים רגעיים מתמידים, ומתאמן מאוכזב יגלה במהרה ששיטתו נטולת גמישות.
על פי תפיסתי, האימון הוא בעצם חיפוש מתמיד, בעזרתו אנו מבקשים למצוא את הקול העצמאי שלנו בתחום הפיזי (וגם והמנטאלי). אם ברצוננו לראות את העולם ואת עצמנו כפי שהם באמת, מבלי לשקר לעצמנו, אנחנו חייבים להיות בתנועה מתמדת, בחיפוש מתמיד. אדם מודע, המחפש את האמת שלו (גם באימון וגם מחוצה לו), חייב לפתח מהות יצירתית ועצמאית, שאינה מוגבלת על ידי שיטה זו או אחרת.
מן השלילה- נגזר גם החיוב: הרעיון המנחה באימון הנו האדם, ולא שיטת האימונים, על פי פילוסופיית אימון זו מטרות האימון נקבעות על פי צרכי המתאמן, מבנה גופו ויכולותיו, ואלה נבחנים על ידי סדרה של תרגילים ומבדקים לאיתור חולשות ומגבלות הגוף.
במטרה ליצור שיטה חזקה ויעילה יותר לאימון, יצרתי סינרגיה של שיטות -פילאטיס,יוגה, קטלבל'ס, אומנויות לחימה, הרמת משקולות ועוד שיטות וגישות, ללא מגבלה, בבחינת "מכל מלמדי השכלתי". חכם הוא הלומד מכל אדם, לומד מכל השיטות - ומטמיע אותן מבלי לאבד את עצמו בתוכן, על ידי שילוב היתרונות וחיפוי על החסרונות של כל שיטה בנפרד. כך נבנה בסופו של דבר את האימון המושלם עבורנו, כשלכל שיטה יש את היתרונות והתרומה שלה לבניית הכושר והגוף כמכלול.
אוצר התנועות ומגוון העצימויות המשתנה של מגוון השיטות הללו, כשהן משולבות, הופך אותן ליעילות ואפקטיביות ביותר להתמודדות עם אתגרים פיזיים ביום יום, ולהתמודדות מוצלחת עם אתגרים בלתי צפויים.
כל הזכויות שמורות © לאורי הירש 2008