הדתה או דרוס כל דוס ?

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on whatsapp

ראשית גילוי נאות –  אינני דתי ואינני מקפיד על כשרות או מניח תפילין – אני רמת שרוני, נוסע בשבת … אף אחד לא חייב אותי בעבר ואת יילדי בהווה בתורה ומצוות. עם זאת בחרתי לחיות במדינה יהודית (כן, ככה מדינת ישראל מוגדרת במגילת העצמאות). יש משמעות בלהיות יהודי, יש לא מעט תכנים המרכיבים את התרבות היהודית – תורה, מצוות (מילה, שבת, כשרות, נישואין, חגים) זיקה לארץ ישראל.  מרכיבים אלה יוצרים תרבות ומסורת המלכדת ומאחדת אותנו כעם, יצירה תרבותית שנשמרה במשך 3500 שנה ויש לנו אחריות להעבירה גם לדורות הבאים.

גדלתי ברמת השרון, על ברכיי הפולקלור המקומי – פינק פלויד, קינג קרימזון, פרל ג'אם ו  "דרוס כל דוס, השמד כל חרד, כל מתנחל הוא מחבל, צרור באדמו"ר ומחסנית ברבנית" … (אני עדיין מאזין באדיקות לשלושת הראשונים). אולם, יצאתי ממערכת החינוך הממלכתית בור בכל הנוגע לתרבות היהודית, למדתי על סיפורי התנך, אבל לא למדתי מה זה קדיש, קידוש, סידור, שמע ישראל, שבת, תפילין או טלית… כל מה שמזכיר או מריח יהודי. אשמח אם ילדי יזכו לקבל קצת יותר תרבות יהודית (מה שהיודופובים מכנים *'הדתה') , קצת יותר העשרה בפולקלור היהודי, קצת יותר מעולם הערכים היהודי…  והרבה פחות גזענות , הכללות ושנאת דתיים, מתנחלים, מסורתיים, מזרחיים…

*תרבות הפוליטקלי קורקט אינה מאפשרת היום לשיר "דרוס כל דוס, השמד כל חרד, כל מתנחל הוא מחבל, צרור באדמו"ר ומחסנית ברבנית" אז מכבסים את זה בשם 'הדתה'. (אַל תֹּאמַרו 'הדתה' , אִימְרוּ יודופוביה!.)

דברים בשם אומרם :

שולמית אלוני – "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית-פשיסטית"

גבי גזית – "עלוקות, תולעים ופרזיטים, לרכז אותם בגיטאות וללא מים"

אורנן יקותיאלי – "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם"

שלמה גזית – "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים"

יגאל תומרקין – "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים"

יהונתן גפן – "אם החילונים רוצים לחיות פה, אין להם ברירה אלא לפתוח באינתיפאדה. כן, אני מוכן לזרוק את האבן הראשונה"

ישעיהו לייבוביץ' – "מדוע אין לנו את הכוח להעמיד פלוגות של אנשים אשר ישברו להם את העצמות? פשוט מאוד. ואם תאמרו: זה קריאה למלחמת אזרחים. אז אני אומר: כן."

כפי שאינני מתערב לרופא מנתח מאיזה צד כדאי לחתוך ואינני מלמד את המנצח של הפילהרמונית איך לנצח על התזמורת (למרות שבתחושה שלי אני מרגיש שאני יכול לעשות את זה טוב ממנו, אפילו שאין לי חוש קצב ואינני קורא תווים), כשמדברים על ענייני תרבות ומסורת יהודית, אני משאיר את זה למי שעשה זאת בנאמנות, רצינות והתמדה במשך 2000 שנה… מי שבזכותו אבות אבותיי חזרו למולדת ההיסטורית של העם היהודי אחרי 2000 שנות גלות ולא לאוגנדה, מי שבזכותו השירות בצה"ל הוא הגנה על ישראל ולא צבא כיבוש מדומיין. כשמדברים על תכנים יהודיים – השבת, כשרות, מתווה הכותל (למרות שהמקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הר הבית) ובכלל מיהו יהודי… אני משאיר את זה לדתיים, למרות שיש לי לא מעט חילוקי דעות עם חלק מהדתיים, אני מודה להם על שירות נאמן ומסור בשמירה על הגחלת היהודית וצביונה של המדינה כיהודית. הם תמיד יהיו שם בשבילי על מנת להזכיר לי כי אני יהודי.

גם מקימי המדינה החילוניים הבינו את החשיבות של המסורת היהודית, היהדות היא מה שמחבר את כולנו, היא הזהות וההיסטוריה שלנו. כדי שבעוד מספר שנים – הילדים שלנו ידעו מה זו יהדות. בלי להתבייש.

בנימין זאב הרצל, 1897 – "הציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה לארץ ישראל."

ברל כצנלסון, 1935 – " דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. יש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחיה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש."

אחד מן המניין – אבא קובנר, 1981 – בכל משברי שפקדוני לאורך הדרך, דבר אחד לא נשבר. לא חדלתי להיות אדם מאמין. אף בגדול שבשברוני לא נתמוטטה אדמת אמונתי. אמונה – מרכזה העבודה, נשמתה – ת פ י ל ה . אין שירה אמיתית, שאינה בבחינת תפילה.

בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אמי ז"ל לא ציוותני דבר; שכן לא נפרדנו. עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים, והרגשתי שאיני שייך. הרגשתי שהנני נטוע בהוויה אחרת. לא פסעתי צעד נוסף, אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף למניין. חבשתי כובע, הצטרפתי למניין. אמרתי תפילת מנחה, וה גע תי .
זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות – להיות אחד במניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה. אפשר שזה הדבר המשמעותי ביותר שביהדות, ואין דבר יותר ייחודי ויהודי בתנועה זו בה חונכתי.

תפילתי תמיד להיות אחד מכולם, שמילותי הטובות תצטרפנה למלים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה, הוא העובר לפני התיבה – ולא יותר. אין משמעות לחיים אם הם לעצמם. רק בזיקתם אל ההווייה, אל המלים שבאו עדיך – ובאים מרחוק לקראתך, יש משמעות לעמידה. א ח ד – אבל אחד בציבור.

מאיר דיזנגוף , ראש עיריית ת"א (החילוני) נגד חילול השבת, 1933

איגרת מאת רה"מ בן גוריון (החילוני) לשר החינוך , 1955

לא כל סממן יהודי במרחב הציבורי הוא כפייה. היהדות היא מה שמחבר את כולנו, היא הזהות וההיסטוריה שלנו, והיא מה שמחבר אותנו למקום הזה. לכן צר לי, על אלה המתהדרים בפלורליזם, ליברליזם, הומניזם ובסובלנות כלפי האחר, אך באותה הנשימה חסרי סבלנות לתרבות שלהם עצמם  – למסורת ישראל ולמקורות העם היהודי. אם, אנחנו המשתמטים משימור התרבות היהודית, מוחקי ירושת הדורות הבאים ומקדשי ההווה – הכאן ועכשיו,  אם נרוקן את היהדות מכל תוכן (מהי יהדות בלי שבת, תפילות, כשרות… ?) , נדלל את המקורות התרבותיים שלנו ולא נשכיל לשמור על שומרי המסורת, נישאר בלי המקור התרבותי שלנו ובכך נשליך לאשפה את ירושת הדורות הבאים. ריבוי דעות, תפיסת עולם שונה ומחלוקת הם דבר מבורך, הדיון הדו-צדדי מפרה את החשיבה, ובתנאי שהדברים נאמרים בסובלנות וכבוד הדדי ולא מתוך רצון להתנצחות. 

הקרן (האמריקאית) לישראל חדשה – היעלמותה של המדינה היהודית – ב-23 בפברואר 2010 סמנכ"ל לשעבר בקרן (האמריקאית) לישראל חדשה אמרה היועץ הפוליטי של השגרירות האמריקאית: "היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר"

ארגונים כמו 'ישראל חופשית', 'הפורום החילוני' , 'נשות הכותל', 'המרכז הרפורמי', 'מולד', 'שוברים שתיקה', 'בצלם', 'עדאלה', 'מוסאווה', 'מבוי סתום' ואחרים (למעלה מ 900 ארגונים) נתמכים ע"י הקרן (האמריקאית) לישראל חדשה במיליוני דולרים במטרה למחוק את אופייה היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה – חברה פתוחה (Open Society) . המושג 'הדתה' הומצא על ידי ארגון מולד על מנת להילחם בישראל כמדינה יהודית.

במהלך ההיסטוריה אימפריות קמו ונפלו – הבבלית, האשורית, המצרית, הסלאוקית, הרומית, הביזנטית…. כולם נעלמו, הם לא הושמדו כליל במלחמות. הם נעלמו כי התערבבו באוכלוסיות אחרות, איבדו את זהותם וכעבור מספר דורות לא נותר מהם זכר. 

מי שחשוב לו לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל, מכיר ומזדהה  עם המורשת היהודית. מוזמן לתמוך בפורום הציבורי לישראל יהודית ודמוקרטית

בסרטון משמאל הראל נוף (חילוני למהדרין) פורש את משנתו אשר לעניין השוויון בנטל, ומציע להקים בצבא חיל תורה, בדיוק כפי שיש חיל קשר, חיל מודיעין, חיל רגלים, חיל שריון, חיל ים, וכיוב'.

עשוי לעניין אותך
תגובות
אם אהבתם, נשמח בשיתוף מצדכם!
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on whatsapp

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
דילוג לתוכן