1. בניגוד לעבודת הדוקטורט של מחמוד עבאס (הפרטנר) בה נכתב כי המספר המשוער של הקורבנות היהודים בשואה "הוא אף פחות ממיליון…" וכי התנועה הציונית שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי, כדי "להרחיב את ההשמדה ההמונית" של היהודים, הערכה היא שבשואה הושמדו כשישה מיליון יהודים על ידי הגרמנים ושותפיהם.

2. ב 1941 נפגש המופתי אמין אל-חוסייני (המופתי של ירושלים והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל) עם אדולף היטלר בברלין. המופתי פיקד על תחנת ההסתה הנאצית "רדיו ברלין בשפה הערבית". אמנם היטלר תכנן והגה את השמדת היהודים שנים לפני פגישתו עם המופתי, אך המופתי השאיר רושם עז על הגרמנים.  דיטר ויסליצני שהיה סגנו של אדולף אייכמן העיד : "לדעתי מילא המופתי… את התפקיד המכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה. בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית א"י. בשידוריו ברדיו ברלין, הוא עלה אפילו עלינו בהתקפותיו האנטישמיות."

3. המופתי של ירושלים ביקר יחד עם הימלר במחנות ההשמדה בפולין. תוכניתו הגדולה של המופתי הייתה להקים בעמק דותן, מחנות השמדה ומשרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים יהודים מארץ ישראל וכן יהודי עירק, מצרים, תימן, סוריה, לבנון.

4. בתחילת 1944 תכננו, הנאצים הגרמנים והערבים, את 'מבצע אטלס' מטרתם הייתה הרעלת בארות המים של ת"א (מעיינות ראש העין) ולהביא לחיסולם של 250,000 תושבים יהודים. (המבצע סוכל על ידי המודיעין הבריטי)

5. מסע הדמוניזציה ודה-לגיטימציה (הפצת הפרוטוקולים של זקני ציון, המיין קאמפ…) נגד היהודים לפני השואה, הם שהכשירו את לבבות הנאצים הגרמנים, הנאצים הערבים והארופאים בכלל, ואיפשרו את השמדתם של ששת מיליון היהודים. הפרוטוקולים של זקני ציון, המיין קאמפ וקריקטורות בהשראה נאצית הם רבי מכר בעולם הערבי של ימינו.

6. אחריותה של בריטניה וארה"ב להפקרת יהודי אירופה בתקופת השואה – בריטניה, שהיתה שותפה לארה"ב במלחמה וקיבלה למשמורת מנדטורית את ארץ ישראל, בפועל בריטניה פעלה בניגוד להתחייבותה בהצהרת בלפור וכתב המנדט עבור פלשתינה (הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה - ארץ ישראל), ובמקום לקלוט את העולים היהודים שנמלטו מציפורני הנאצים ומקרונות המוות, היא סגרה את שערי ארץ ישראל ליהודים ואיפשרה לערבים להגר לארץ ישראל. החזירה את חלק מהיהודים חזרה לתופת באירופה, גירשה אחרים לקפריסין ורצחה נוספים באמצעות הצי הבריטי שהטביע את ספינות הפליטים היהודים (סטרומה ופטריה). כמו כן האמריקאים שידעו על ההשמדה ויכלו לעצור את השמדת היהודים באושוויץ, על ידי הפצצת אושוויץ נמנעו מכך.

7. בעוד שהעולם כולו (וחלק מההנהגה היהודית בארץ ישראל) ידע על השמדת יהודים אך הסתירו את השואה ומימדיה, פעלו בורחים, נימלטים מהתופת ואנשי האצ"ל על מנת להפיץ מידע על ההשמדה ולארגן פעולות הצלה. הפרסום שהם הביאו על השמדת היהודים היה קריטי, והיה הגורם המרכזי להקמת "הוועד לפליטי מלחמה", שאמנם הוקם כבר לקראת סוף המלחמה, אבל הצליח להציל כ-200 אלף יהודים.

8. במוזיאון יד ושם יש הצנעה מכוונת במעורבות של המופתי אמין אל-חוסייני וערביי ארץ ישראל בשואת יהדות אירופה, ארצות ערב וארץ ישראל, השכיחו את חלקם המרכזי של אנשי אצ"י (הארגון הצבאי היהודי, בפיקודו של פאבל פרנקל המורכב בעיקר מאנשי בית"ר) במרד גטו ורשה, והעלימו את נציגי האצ"ל בארה"ב שנאבקו למען פעולה אמריקנית נגד השמדת יהודים והצלת יהודים

9. השואה שנשכחה – שואת יהודי ארצות האסלאם – היהודים בארצות האסלאם חיו כבני חסות – 'ד'ימי' (תשלום מס גולגולת, איסור בניית בתים גבוהים משל מוסלמים, איסור בניית בתי כנסת, טלאי צהוב ועוד). שואת יהודי ארצות האסלאם נמשכה "על אש קטנה" במשך מאות שנים. בתקופת מלחמת העולם השנייה התעמולה הנאצית מצאה קרקע פורייה בארצות ערב וזו הגיעה לשיאה בפרהוד בעיראק ובשואת יהודי מרוקו, אלג'יר, תוניסיה, ולוב, חלק מהיהודים רוכזו במחנות ריכוז, שם מתו באלפיהם השורדים הוגלו לאירופה אל מחנות העבודה וההשמדה. כ-850,000 יהודים נאלצו לעזוב חסרי כל את מדינות ערב בהן נולדו וחיו. בעוד ששואת יהודי אירופה מופיעה באתרי הנצחה ובספרי הלימוד.

10. ישנם חרדים שאינם עומדים בשעת הצפירה של יום השואה (גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל), זאת מיכוון שמקור הצפירה לקוח ממנהג הגויים (מהתרבות הנוצרית), ולכן יש איסור על אימוץ דרכי הגויים. היהודים החרדים מכבדים את זיכרון הנספים הקדושים בתפילה (ביהדות ההתנדנדות והתזוזה חשובים יותר מעמידה דום).

תובנות :
1. אין הבדלים אידיאולוגיים מהותיים בין הנאצים הגרמנים, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, לבין הנאצים הערבים של ימינו (מי שחושב שהמשפט הזה מופרך, מוזמן לקרוא את אמנת החמאס והפת"ח) , ההבדל היחיד הוא ביכולות, לנאצים הערבים אין את השיטתיות ואת תרבות הסדר והמשמעת שהייתה לנאצים הגרמנים.

2. ב 1948, ערביי המזה"ת ובפרט ערביי א"י, ניסו לסיים את מה שגרמניה לא הספיקה, השמדת המיעוט היהודי במזה"ת. כמו באירופה של מלחמת העולם השניה, כששארית היהודים ששרדו את השואה, עמדו בפני שואה נוספת, גם אז העולם ראה ושתק, ידעו ושוב לא עשו דבר. העולם והאירופאים בפרט אוהבים את היהודים רק כאשר היהודים חלשים, מובסים, ללא יכולת להגן על עצמם, ללא מדינה וללא ריבונות.

3. זיכרון השואה – בתשעה באב התרחשה שואה זוטא (השואה אמנם הייתה ארוכה יותר, האמצעים היו מודרניים וההשמדה הייתה שיטתית ומתועשת, אך הכוונה הייתה אותה הכוונה). מאות אלפי יהודים הושמדו ומאות אלפי יהודים הוגלו מארץ ישראל והמדינה הושמדה. סביר להניח שאנשים שאינם מציינים את שואת תשעה באב (זה היה מזמן), צאצאיהם לא יציינו גם את שואת יהודי אירופה (זה היה מזמן), כשהניצול האחרון , ילך לעולמו, הזיכרון ילך עימו.

4. זילות השואה – ההשוואה של מדינת ישראל, החברה בישראל ובפרט של כוחותינו, חיילי צהל לגרמניה הנאצית גורמת לזילות השואה ומשרתת את מכחישי השואה, תנועות החרם (BDS) וארגונים אנטישמיים אחרים המכשירים את הלבבות לשנאה כלפי ישראל. (זה לא פוליטקלי קורקט בימינו לשנוא את היהודי, אז מאשימים את ישראל).

5. שני ימי זכרון סמוכים כל שנה / לטובת החשוב הכללי /כמה עולה לנו מדינה וכמה עולה לנו בלי.

6. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו… או שנחיה על חרבנו – או שנמות מחרבם.

זיכרון השואה נועד להבטיח את ה"לעולם לא עוד", להבטיח שלישראל תהיה עוצמה צבאית עצמאית שתבטיח שיהודי לא יובל כצאן לטבח בשנית. בשנים האחרונות יש ניסיון לטשטש את זיכרון השואה ולקחיה על ידי הפיכת השואה לאירוע כלל עולמי - אוניברסלי. הפכו את הקורבן למפלצת ואת המפלצת לקורבן, הטוב הפך להיות רע והרע הוא הטוב. השמירה על ביטחון ישראל התחלפה בזיהוי תהליכים - בהם הלאומיות (מדינת לאום יהודית) מסוכנת ואם לא נהיה הומניים לאלה המבקשים להשמידנו, נהפוך להיות נאצים בעצמנו.