אני פותח בהתנצלות, אני לא חסיד של האסכולה הפוסט-עובדתית, פחות מתחבר לריבוי אמיתות או בפרשנות לאמת… (אני כן משתדל לגלות סובלנות לדעות שבעיניי הן שגויות) אני מאמין שיש אוסף של עובדות המרכיבות את האמת שעלינו להתקרב אליה ככל יכולתינו. צר לי שיש אנשי "זכויות אדם" שמפרשים את מעשיו של בני סלע כשובבות של חובב מין, או שהגרמנים במלחמת העולם השניה היו קורבנות של בעלות הברית והפרטיזנים. לדעתי, הטענות אינן תואמות את המציאות כפי שהתרחשה, בני סלע לא חובב מין הוא אנס סדרתי והגרמנים לא היו הקורבנות במלחמת העולם השניה, הם רצחו באכזריות בלתי אנושית שישה מיליון יהודים.
אותו ההיגיון לגבי ארץ ישראל והפורענות הערבית במיעוט היהודי במזרח התיכון. כן, כשיש מדינה יהודית אחת מול 23 מדינות ערביות, כשישראל יושבת על 20,770 קמ"ר מול 13,486,861 קמ"ר שטח ערבי אסלאמי, וכשיש 7 מיליון יהודים מול כ 350 מיליון ערבים במרחב המזרח תיכוני… אז עובדתית אנחנו זה המיעוט היהודי במזה"ת.
אני כופר בטענה שגורסת שהערבים היו פה לפנינו (עובדתית רוב הערבים הם מהגרי עבודה שהגיעו מארצות ערב בעקבות ההון וטכנולוגיה המערביים עקב חזרת היהודים לציון בסביבות 1860 וגל נוסף של הגירה ערבית התרחשה ב 1922 בתקופת השלטון הבריטי שהביא פיתוח והזדמנויות כלכליות בפלשתינה-א"י) זה גם לא "שטח שנוי במחלוקת" ואני לא מקבל את עלילת הדם שירושלים, יהודה ושומרון והגולן הם "שטחים כבושים" (ב 10 ביוני 1967 ישראל שיחררה מהכיבוש הירדני את ירושלים, יהודה והשומרון) או "בגלל הכיבוש של 67 או 48" (הערבים רצחו יהודים בפרעות תקצ"ד – 1834 , תר”פ – 1920, תרפ"א – 1921, תרפ"ט – 1929, תרצ"ד – 1933, תרצ"ו-תרצ"ט – 1936-1939, מבצע אטלס , תש"ה – 1944, הצעת החלוקה – 1947, מלחמת השחרור תש"ח – 1948 , כל זה הרבה לפני עלילת "הכיבוש" של 1967). עובדתית ירושלים, יהודה ושומרון והגולן הם נחלת אבותנו והזכות שלנו עליהם מעוגנת גם במשפט הטבעי והבינלאומי. (בכח הזכות : ברית בין הבתרים … , הצהרת בלפור 1917 , הסכם בין ויצמן לפייסל 1919 , וועידת סן רמו 1920 , המנדט על פלשתינה 1922 , וועידת בסן פרנסיסקו 1945)
מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל ומפקד האצ"ל
"ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות."
'המנדט על פלשתינה' הוא מסמך היסטורי של חבר–הלאומים, המבסס את זכותם המשפטית של יהודים להתיישב בפלשתינה-ארץ ישראל, בשטח המשתרע בין ערב הסעודית-עירק והים התיכון. תקפותו של המסמך לא פקעה מעולם על פי עקרונות המשפט הבינלאומי. המסמך הובא לדיון בועידת סן-רמו ב-24 באפריל 1920, ב 16 בספטמבר 1922 שטחה של פלשתינה היהודית צומצם ב 77% שנגרעו משטח המנדט והפכו לעבר הירדן. המיעוט היהודי במזה"ת נותר עתה עם השטח המשתרע בין נהר הירדן והים התיכון. המנדט קיבל תוקף מעשי ב-29 בספטמבר 1923. ההכרה הרשמית בזכות העם היהודי על ארץ ישראל המערבית הייתה בועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945. — ועידת בסן פרנסיסקו
משפטנים בכירים המומחים למשפט הבינלאומי מכירים בקשר בין המיעוט היהודי במזרח התיכון לארץ ישראל, כמו כן, ממצאים ארכיאולוגים ותיאולוגים קושרים, באופן בלעדי, את העם היהודי עם ארץ ישראל (המשפט הבינלאומי, מסתמך על קשר הארכיאולוגי והתיאולוגי בין העם היהודי לארץ ישראל.) :
ועדת משפטנים בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אדמונד לוי - 2012
"לפי הדין הבינלאומי זכותו של יהודי להתיישב בכל יהודה ושומרון, ... במלחמת ששת הימים הושב מעמדו החוקי של השטח למעמדו המקורי, לאמור: שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי"
דאגלס פייט תת שר ההגנה ומחשובי המשפטנים בארה"ב
"אם ליהודים אין זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלו בשום מקום בארץ ישראל, שהרי הזכויות הללו נובעות מאותו מקור: הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל כפי שהוכר בכתב המנדט".
המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה בממשל האמריקני וממנסחי החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם :
"יהודים המתיישבים בתל אביב משתמשים באותה זכות משפטית שיש להם להתיישב בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים"
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל
"התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו."
חבר–הלאומים : המנדט על פלשתינה
"הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, ... , הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, ... הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;"
ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את כינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, ותעשה את מיטב מאמציה לסייע בהשגת מטרה זו"
ספר מקבים א, טו' לג-לד
"לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו"
בראשית פרק יג, יד – טו
"ויהוה אמר אל-אברם, ... שא נא עיניך וראה, מן-המקום אשר-אתה שם--צפונה ונגבה, וקדמה וימה כי את-כל-הארץ אשר-אתה רואה, לך אתננה, ולזרעך, עד-עולם"
בראשית פרק יז, ז – ח
"והקימותי את-בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך לדורותם--לברית עולם: להיות לך לאלוהים, ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, את כל-ארץ כנען, לאחוזת עולם"
בראשית פרק טו, יח
"ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת"
1.
ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות. (מנחם בגין) : בכירי המשפטנים בעולם (המשפטנים יוג'ין רוסטוב, דאגלס פיית', סטיבן שוובל) פסקו בדבר זכותה של ישראל בגבולות שבין נהר הירדן לים התיכון (ארץ ישראל המערבית) וכן ההודאה הערבית, ההצהרות הפומביות של המנהיגים הערבים (זוהייר מוחסין, אחמד שוקיירי…), כי הזהות הערבית הבדויה ("פלשתין") היא נשק ללוחמה פסיכולוגית נגד ישראל, זאת על מנת להכריע את ישראל בדרכי ערמה.
2.
המשפט הבינלאומי נתמך על – ברית בין הבתרים … , הצהרת בלפור 1917 , הסכם בין ויצמן לפייסל 1919 , וועידת סן רמו 1920 , המנדט על פלשתינה 1922 , וועידת בסן פרנסיסקו 1945.
3.
פלשתינה – שמה הלועזי של ארץ ישראל. את השם פלשתינה המציאו הרומאים ב-135 לספירה (קללת אדריאנוס), על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, במטרה להשמיד את היהדות מבחינה דתית, תרבותית ולאומית. הערבים בימינו עושים שימוש חוזר בקללת אדריאנוס.
4.
הזהות הפלשתינאית הוגדרה לראשונה מבחינה מדינית חוקית בשנת 1922 על ידי חבר הלאומים , והיא שוייכה בלעדית ליהודים!.
5.
גם על פי הקוראן ליהודים יש זכות על ארץ ישראל. "עמי, בואו אל הארץ הקדושה אשר ציווה אלוהים לכם ולא תסגו לאחור פן תאבדו" (קוראן פרק 5, פסוק 21)
6.
קישור לאתר של האום : המנדט עבור פלשתינה
The map of Israel is based on the League of Nations document “The Mandate for Palestine” (1920), which details the legal right of the Jewish people in Palestine*
The Council of the League of Nations:
The Council of the League of Nations:
"Whereas the Principal Allied Powers have also agreed that the Mandatory should be responsible for putting into effect the declaration originally made on November 2nd, 1917, by the Government of His Britannic Majesty, and adopted by the said Powers, in favor of the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, … Whereas recognition has thereby been given to the historical connection of the Jewish people with Palestine and to the grounds for reconstituting their national home in that country;" (Mandate for Palestine – 1923)
The “Mandate for Palestine” establishes the connection of the Jewish national to Palestine (Land of Israel) from the Balfour Declaration (1917):
"His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object" (The Balfour Declaration – 1917)
***
In addition, archaeological and theological findings exclusively connect the Jewish people to the Land of Israel:
"His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object" (The Balfour Declaration – 1917)
***
In addition, archaeological and theological findings exclusively connect the Jewish people to the Land of Israel:
In that day the God made a covenant with Abram, saying: 'Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates; (Genesis Chapter 15, 18)
***
"And the God said unto Abram, … : 'Lift up now thine eyes, and look from the place where thou art, northward and southward and eastward and westward; for all the land which thou seest, to thee will I give it, and to thy seed for ever"(Genesis Chapter 13, 14-15)
***
"And I will establish My covenant between Me and thee and thy seed after thee throughout their generations for an everlasting covenant, to be a God unto thee and to thy seed after thee. And I will give unto thee, and to thy seed after thee, the land of thy sojournings, all the land of Canaan, for an everlasting possession" (Genesis Chapter 17, 7-8)
***
“No foreign land and no foreign property did we take but rather the patrimony of our ancestor, which from time to time was conquered by our enemies without legal recourse. And we, when we had the opportunity, returned the patrimony of our ancestors." (Book of Maccabees I, 15: 33-34)
***
*Palestine was the English name used to describe the Land of Israel (national home for the Jewish people) until 1947.
***
*Palestine was the English name used to describe the Land of Israel (national home for the Jewish people) until 1947.
US Under-Secretary of Defense Douglas Feith: “The argument that the Jews have no legal right to settle in Samaria and Judea tends inevitably, even if unintentionally, to undermine the Jewish people’s right to sovereignty in pre-1967 Israel, for all such rights flow from the same source – the Palestine Mandate recognizing the Jewish people’s historical connection with Palestine.
***
”Levy Commission Report (Honorable Supreme Court Judge (Ret.) Edmond Levy, Honorable Judge Tchiya Shapiro and attorney Alan Baker, an expert on international law : "From the point of view of International law, Israelis have the lawful right to settle in Judea and Samaria
Link to the website of the UN : The Mandate for Palestine
אורי הירש
חי , נושם , מלמד ומתרגל תרגול תנועתי באמצעות קטלבלס, יוגה ופילאטיס מכשירים במכון "איתנים" | מלמד סדנאות קטלבל וקורסי הסמכה למדריכי קטלבלס | חובב תרבות והיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל...
