אורי הירש

מחשבות ותובנות על תרגול תנועתי־תפקודי, קטלבלס, יוגה ופילאטיס

דף הבית » הלקט » לקט תובנות איתנים | 5 | נובמבר 2026

לקט תובנות איתנים | 5 | נובמבר 2026

לוגו הלקט של אורי הירש על רקע נייר בהיר

מתי עדיף לתרגל, בבוקר או בערב? האם תרגול בעצימות גבוהה יכול להיות גם מהנה? ולמה לפעמים אנחנו מתחזקים, אבל לא בהכרח מרגישים שיפור בפעולות היום־יום?

שלושה מחקרים עוסקים הפעם בקשר שבין תרגול לשינה, להנאה ולתפקוד. הם מזכירים לנו שתוכנית תרגול טובה אינה נמדדת רק במשקלים ובמספר החזרות, אלא גם בהתאמה לאדם, לשגרת החיים וליכולות שאנחנו רוצים לפתח.

לתרגל בבוקר או בערב? ומה לגבי השינה?

לתרגול בבוקר לא נמצא יתרון ברור על פני תרגול בערב ברוב מדדי השינה. עם זאת, מאמץ עצים בשעות מאוחרות עשוי להשפיע על השינה.

יש אנשים שמעדיפים להתחיל את היום בתרגול. אחרים מוצאים זמן רק בשעות הערב, אחרי שהעבודה והמחויבויות מסתיימות.

אבל האם השעה שבה אנחנו מתרגלים משפיעה על איכות השינה? והאם מי שמתרגל בערב עלול לשלם על כך בלילה?

סקירה שיטתית שכללה 25 מחקרים, מהם 18 ניסויים אקראיים, השוותה בין השפעות של פעילות גופנית בבוקר ובערב על מדדי השינה.

ברוב המדדים לא נמצא יתרון ברור לאחת השעות. עם זאת, פעילות בשעות הערב והלילה נקשרה לזמן ערות ממושך יותר לאחר ההירדמות, במיוחד בחלק מההשוואות שכללו פעילות בעצימות גבוהה.

החוקרים ציינו שהיו הבדלים בין המחקרים, ובחלק מהניתוחים מספר המחקרים היה קטן. לכן אי אפשר לקבוע שתרגול בערב פוגע בשינה אצל כולם.

אז מתי כדאי לתרגל?

אין הכרח לקום מוקדם רק משום ששמענו שזה הזמן הבריא ביותר לפעילות גופנית. כדאי לבחור שעה שמתאימה לשגרה ושאפשר להתמיד בה.

במקביל, שימו לב להשפעה האישית של התרגול על ההירדמות, על איכות השינה ועל ההתאוששות.

אם אתם מרגישים שתרגול עצים בשעה מאוחרת מקשה עליכם להירדם או פוגע בשינה, אפשר לנסות להקדים את השיעור או להפחית מעט את העצימות ולבדוק אם חל שינוי.

מקור: Effects of morning versus evening exercise on sleep: a systematic review of comparative studies with a meta-analysis of randomized controlled trials

מי אמר שתרגול בעצימות גבוהה חייב להיות סבל?

לא כולם נהנים מאותו סוג של פעילות. מחקרים מצביעים על כך שמקטעי מאמץ קצרים ועצימים עשויים להיות מהנים יותר עבור חלק מהאנשים.

כשאנחנו חושבים על פעילות מהנה, לא תמיד עולים בראש דופק גבוה, נשימה מהירה ותחושת מאמץ משמעותית.

אבל האם פעילות קשה יותר היא בהכרח פעילות שנהנים ממנה פחות?

מתברר שלא.

מטא־אנליזה שכללה 18 ניסויים אקראיים ו־964 משתתפים השוותה בין אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה לבין פעילות רציפה בעצימות בינונית.

החוקרים מצאו שבממוצע המשתתפים דיווחו על רמת הנאה גבוהה יותר באימוני האינטרוולים.

עם זאת, התוצאות השתנו במידה ניכרת בין המחקרים, וגם תוכניות התרגול היו שונות זו מזו. לכן אי אפשר לקבוע שאינטרוולים הם הבחירה המהנה ביותר עבור כולם.

יש אנשים שמעדיפים הליכה ממושכת בקצב נוח, ואחרים נהנים דווקא מהמעברים בין מאמץ למנוחה. בשני המקרים, ההנאה היא שיקול שכדאי להביא בחשבון.

למה זה חשוב?

כי כשאנחנו בוחרים פעילות שאנחנו נהנים ממנה, יש לנו לפחות סיבה טובה אחת לרצות לחזור ולעשות אותה.

הנאה אינה מבטיחה התמדה, והמחקר הזה לא הוכיח שאימוני אינטרוולים מובילים להתמדה טובה יותר לאורך זמן. אבל היא בהחלט שיקול חשוב בבחירת פעילות שמתאימה לנו.

גם בשיעורי קטלבלס ובתרגול תנועתי־תפקודי אפשר לשלב מקטעי מאמץ ומנוחה. העיקר הוא להתאים את העצימות ליכולת, לניסיון ולמצב הבריאותי, ולא להפוך כל שיעור למבחן של קצה היכולת.

מקור: High intensity interval training characteristics associated with exercise enjoyment in adults: a systematic review and meta-analysis

יותר כוח ויותר שריר. אבל מה קורה לתפקוד?

שיפור בכוח ובמסת השריר הוא חשוב, אך לא תמיד הוא מתבטא בשיפור מדיד בהליכה, בניידות או בפעולות היום־יום.

אנחנו יכולים למדוד כמה משקל אדם מרים, לעקוב אחרי מסת השריר שלו ולראות שהוא מתחזק מתרגול לתרגול.

אבל האם השיפור הזה בהכרח אומר שיהיה לו קל יותר לקום מכיסא, לעלות במדרגות, לשאת קניות או לשמור על שיווי המשקל?

לא תמיד.

סקירה שיטתית שהתמקדה באנשים בני 65 ומעלה עם אוסטאוסרקופניה בחנה את ההשפעות של תרגול גופני על כוח, מסת שריר ותפקוד.

אוסטאוסרקופניה היא מצב שבו מתקיימות יחד ירידה במסת השריר ובכוחו, לצד ירידה בצפיפות העצם.

הסקירה מצאה ארבעה מחקרים מתאימים בלבד, שכללו יחד 195 משתתפים.

במחקרים שנכללו בסקירה, תרגול התנגדות הוביל לשיפור בכוח ובמסת השריר, אבל לא נמצא שיפור מובהק ועקבי במדדי הביצוע הגופני שנבדקו.

חשוב להדגיש שמדובר באוכלוסייה רפואית מסוימת ובמספר קטן של מחקרים. לכן אין להסיק שפיתוח כוח אינו מועיל לתפקוד או ששיפור בכוח לא יוביל לשיפור בפעולות היום־יום.

מה בכל זאת אפשר ללמוד מהסקירה?

שכוח ומסת שריר הם חלק מהיכולת הגופנית שלנו, אבל אינם מספרים את כל הסיפור.

כדי לבצע פעולות יומיומיות אנחנו זקוקים לשילוב של כוח, תנועתיות, שיווי משקל, תיאום ושליטה.

לכן, לצד ההתקדמות במשקלים ובמספר החזרות, כדאי להתייחס גם לאיכות התנועה וליכולת לבצע פעולות שלמות.

המטרה אינה רק להתחזק בתרגיל מסוים, אלא לפתח יכולות שנוכל להשתמש בהן גם מחוץ לשיעור.

מקור: Effectiveness of physical exercise on osteosarcopenia in older adults: A systematic review

מה אפשר לקחת מזה לתרגול ולחיים?

שלושת המחקרים מזכירים שתרגול טוב צריך להתאים לא רק למטרה הגופנית, אלא גם לאדם שמבצע אותו.

שעת התרגול, ההנאה מהפעילות והיכולת להשתמש בכוח בחיי היום־יום הם שיקולים שכדאי להביא בחשבון.

שלושה דברים שכדאי לזכור:

  1. בחרו שעה שמתאימה לשגרה ולשינה. אין צורך להתעקש על תרגול בבוקר אם שעות הערב מתאימות לכם יותר. אבל אם מאמץ גבוה בשעה מאוחרת מפריע לשינה, כדאי לבחון שינוי בשעה או בעצימות.
  2. תנו מקום גם להנאה מהתרגול. יש מי שנהנים ממאמץ קצר ועצים, ויש מי שמעדיפים פעילות ממושכת בקצב נוח. אין צורך שכולם יתרגלו באותה צורה. חשוב למצוא פעילות שמתאימה ליכולת ושנעים לחזור אליה.
  3. בדקו את ההתקדמות גם מחוץ לשיעור. לצד שיפור בכוח ובמסת השריר, שימו לב ליכולת לקום מכיסא, לעלות במדרגות, לשאת חפצים ולשמור על שיווי המשקל. אלו דוגמאות ליכולות תפקודיות שאנחנו רוצים לפתח ולשמר.

תוכנית תרגול אינה חייבת להיות הקשה ביותר כדי להיות מתאימה. היא צריכה לאפשר התקדמות, לשלב בין מרכיבי הכושר ולהשתלב בחיים באופן שאפשר להתמיד בו.

התרגול הוא חלק מהחיים, לא להפך.

המידע נועד להעשרה ולהבנה כללית ואינו מחליף ייעוץ רפואי, פיזיותרפי או מקצועי אישי. יש להתאים את סוג הפעילות, העצימות והעומס למצב הבריאותי, לניסיון וליכולת האישית.