האם כדי להתחזק צריך להרים משקלים כבדים יותר? האם שיעור תרגול מפצה על יום שלם בישיבה? ומה הקשר בין פילאטיס להרגשה שלנו?
שלושה מחקרים בוחנים הפעם שאלות שנוגעות כמעט לכל מי שמתרגל. הם עוסקים בכוח, בהרגלי התנועה שלנו ובהשפעה האפשרית של תרגול על איכות החיים, ומזכירים שמה שאנחנו עושים מחוץ לשיעור חשוב לא פחות ממה שאנחנו עושים בתוכו.
רוצים להתחזק? לפעמים כדאי להוסיף משקל
עבודה עם משקלים כבדים יותר עשויה לשפר את כוח הרגליים, אבל המשקל צריך להתאים למתרגל, ולא להפך.
מתי נכון להוסיף משקל בתרגול כוח? האם כדאי להישאר עם משקל שמאפשר שליטה טובה בתנועה, או שכדי להמשיך להתחזק צריך להעלות בהדרגה את העומס?
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה שכללה 18 מחקרים ו־1,283 משתתפים בני 50 ומעלה השוותה בין תרגול התנגדות בעצימות גבוהה לבין תרגול בעצימות נמוכה עד בינונית.
החוקרים מצאו שעבודה בעומסים גבוהים יותר תרמה לשיפור גדול יותר בכוח הרגליים, כפי שנמדד בתרגילי לחיצת רגליים ופשיטת ברך. לעומת זאת, במדדי צפיפות העצם שנבדקו לא נמצא הבדל מובהק בין השיטות.
האם זה אומר שכדאי להרים כמה שיותר כבד? לא בהכרח. המחקר מצביע על יתרון אפשרי לעומס גבוה בפיתוח כוח, אבל אינו קובע מהו המשקל המתאים לכל אדם.
בתרגול כוח, ובמיוחד בעבודה עם קטלבלס, המשקל הוא כלי ולא מטרה. כדאי להתקדם בהדרגה, לשמור על שליטה בתנועה ולהוסיף עומס בהתאם ליכולת ולטכניקה.
בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהכוח שאנחנו מפתחים ישרת אותנו גם מחוץ למכון: בקימה מכיסא, בעלייה במדרגות, בנשיאת קניות ובפעולות אחרות של חיי היום־יום.
מתרגלים בבוקר ויושבים כל היום? כדאי לשים לב גם לשאר השעות
שיעור תרגול הוא הרגל חשוב, אבל הוא אינו מבטל את הצורך בתנועה במהלך היום.
אפשר לפתוח את הבוקר בשיעור קטלבלס או פילאטיס, להרגיש שעשינו משהו טוב עבור הגוף, ואז לבלות שמונה שעות מול המחשב, בנהיגה או על הספה.
השאלה היא מה קורה לגוף בשעות שבהן אנחנו כמעט לא זזים, גם אם אנחנו מקפידים לתרגל בקביעות.
מחקר שכלל 105 מבוגרים, בגיל ממוצע של כ־73, בחן את הקשר בין דפוסי ישיבה לבין כוח ותפקוד השרירים. המשתתפים ענדו מכשירי מדידה במשך חמישה עד שבעה ימים ועברו בדיקות להערכת תפקוד השרירים.
החוקרים מצאו קשר בין דפוסי ישיבה לבין מדדים פחות טובים של תפקוד השרירים, גם לאחר שהתחשבו בכמות הפעילות הגופנית שביצעו המשתתפים.
חשוב לזכור שמדובר במחקר תצפיתי. הוא אינו מוכיח שהישיבה היא שגרמה להבדלים, וגם אינו מוכיח שהפסקות קצרות במהלך היום יתקנו אותם.
ובכל זאת, המחקר מעלה נקודה שכדאי לחשוב עליה: שעה של תרגול מסודר ושגרת חיים פעילה הן שני דברים שונים, שיכולים להשלים זה את זה.
לא צריך להפוך כל יום עבודה לשיעור תרגול נוסף. אפשר פשוט למצוא הזדמנויות לקום מהכיסא, ללכת מעט, להשתמש במדרגות כשמתאים ולשנות תנוחה במהלך היום.
השיעור הוא חלק חשוב מהשגרה. התנועה לא חייבת להסתיים כשהשיעור נגמר.
פילאטיס: לא רק תנועה, גם הרגשה
תרגול פילאטיס עשוי לתרום לאיכות החיים ולהערכה העצמית. לגבי השפעתו על חרדה ודיכאון, התמונה המחקרית עדיין פחות ברורה.
מי שמתרגל פילאטיס מכיר את העבודה על תנועתיות, יציבה, נשימה, ריכוז ושליטה. אבל איך התרגול משפיע על ההרגשה שלנו גם אחרי שהשיעור מסתיים?
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה שכללה 32 מחקרים ו־1,264 משתתפים בחנה את השפעות הפילאטיס על מדדים פסיכולוגיים שונים, ובהם איכות חיים, הערכה עצמית, חרדה ודיכאון.
החוקרים מצאו תוצאות חיוביות בחלק ממדדי איכות החיים וההערכה העצמית. לעומת זאת, הממצאים לגבי תסמיני חרדה ודיכאון היו פחות עקביים.
אחת המגבלות היא שהמחקרים כללו אוכלוסיות שונות ותוכניות תרגול מגוונות. לכן קשה לקבוע למי הפילאטיס עשוי להועיל יותר, באיזו תדירות ובאילו תנאים.
גם לא ברור מה בדיוק תרם לתוצאות שנמצאו. האם זו התנועה עצמה? הנשימה והריכוז? תחושת המסוגלות? אולי המסגרת הקבוצתית? ייתכן שמדובר בשילוב של כמה גורמים, אבל המחקרים אינם מאפשרים לקבוע זאת בוודאות.
אין להסיק מהסקירה שפילאטיס מטפל בהפרעות נפשיות או מחליף טיפול מקצועי.
מה כן אפשר ללמוד ממנה? שלתרגול עשויה להיות משמעות רחבה יותר משיפור בכוח, בגמישות ובשליטה התנועתית.
לפעמים אנחנו מגיעים לשיעור כדי לשפר יכולת גופנית, אבל כדאי לשים לב גם להרגשה שאיתה אנחנו יוצאים ממנו. גם היא חלק מחוויית התרגול ומאיכות החיים.
מה אפשר לקחת מזה לתרגול ולחיים?
שלושת המחקרים עוסקים בנושאים שונים, אבל כולם מתחברים לאותו רעיון: המטרה אינה רק להשתפר בתרגיל מסוים, אלא לפתח ולשמר יכולות שישמשו אותנו לאורך החיים.
בתוך השיעור אנחנו עובדים על כוח, תנועתיות, נשימה ושליטה. מחוץ לשיעור אנחנו משתמשים ביכולות האלה כדי ללכת, לקום, לשאת חפצים, לעבוד ולבצע פעולות יום־יומיות.
כדאי לזכור שלושה דברים:
-
המשקל הוא כלי, לא מטרה. עומס גבוה יכול לתרום לפיתוח כוח, אבל התקדמות נכונה מחייבת התאמה ליכולת, לניסיון ולטכניקה.
-
התנועה לא מסתיימת בשיעור. גם מי שמתרגל בקביעות יכול לשלב יותר תנועה במהלך היום ולהפחית פרקי ישיבה ממושכים.
-
לא הכול נמדד במשקל או במספר חזרות. לצד פיתוח היכולות הגופניות, כדאי לשים לב גם לחוויית התרגול, לתחושת המסוגלות ולהרגשה הכללית.
אנחנו לא מתרגלים רק כדי להרים משקל כבד יותר או להגיע לטווח תנועה גדול יותר. אנחנו מתרגלים כדי להמשיך לנוע, לתפקד ולשמור על עצמאות ואיכות חיים לאורך השנים.
המידע נועד להעשרה ולהבנה כללית ואינו מחליף ייעוץ רפואי, פיזיותרפי או מקצועי אישי. יש להתאים את סוג התרגול ואת העומס למצב הבריאותי, לניסיון וליכולת האישית.
