מה עם מחירי הדיור? הורדת מחירי הדיור תלויה גם בהגדלת היצע הקרקעות והבנייה. ככל שהיצע הקרקע גדל, כך ניתן לבנות יותר דירות, וכאשר יש יותר דירות בשוק – הלחץ על המחירים פוחת. ולהפך: כאשר היצע הקרקעות מצטמצם, הביקוש מתרכז באותם אזורים מצומצמים, ומחירי הדיור עולים. אינני כלכלן, אך זהו עיקרון בסיסי של היצע וביקוש, שמורגש היטב בשוק הדיור הישראלי.
בשנות השמונים חיו באזור יהודה ושומרון כ-40 אלף יהודים בלבד. כיום חיים שם קרוב לחצי מיליון יהודים. אילו היו באזור מיליון יהודים, חלק משמעותי מהביקוש למגורים בגוש דן ובשרון היה מתפזר, והלחץ על מחירי הדירות במרכז הארץ היה קטן יותר. החל משנות התשעים חלה האטה בקצב הבנייה ובשימוש בעתודות הקרקע של ישראל, ובפועל מאות אלפי יהודים נדחקו אל אזורי הביקוש הצפופים של גוש דן והשרון. התוצאה הייתה עלייה מתמשכת במחירי הדיור, לצד צפיפות גוברת בכבישים, בגנים, בכיתות ובמרחב העירוני כולו.
לצד מצוקת הדיור נוצר גם נזק סביבתי וחברתי רחב: יותר פקקים, יותר זיהום אוויר, פחות שטחים פתוחים ופחות אפשרות למשפחה צעירה לרכוש דירה. כאשר רוב האוכלוסייה נדחסת לאותם אזורים מצומצמים, יוקר המחיה כולו עולה בהתאם. לכן, מי שתומך בצמצום עתודות הקרקע של ישראל תורם בפועל להחרפת מצוקת הדיור ולהמשך עליית המחירים.
אם ברצוננו להוריד את מחירי הדיור ולשפר את איכות החיים של ילדינו, יש צורך בהרחבת הבנייה והפיתוח באזורים נוספים בארץ. המשמעות היא חיזוק ירושלים, יהודה והשומרון, הגליל, רמת הגולן והנגב – מתוך תפיסה של פיזור אוכלוסין, יצירת מרכזי חיים חדשים והקטנת העומס מעל אזורי המרכז.
יותר ויותר אנשים מכירים בכך שהמשפט הבינלאומי כלל לאורך השנים הכרה בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל המערבית – מן הירדן ועד הים התיכון. תפיסה זו נשענה על שורה של מסמכים והסכמות בינלאומיות, ובהם Balfour Declaration משנת 1917, הסכם ויצמן-פייסל מ-1919, החלטות San Remo Conference מ-1920, ומסמך המנדט של חבר הלאומים עבור פלשתינה. גם בוועידת United Nations Conference on International Organization בסן פרנסיסקו ב-1945 הוזכר הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל והזכות לכינון מחדש של בית לאומי בארץ זו.
גם המצב הביטחוני איננו תופעה חדשה, ואיננו מתחיל ב-1967. עימותים ורציחות של יהודים התרחשו עשרות שנים קודם לכן: בפרעות 1834, מאורעות תר"פ, תרפ"א ותרפ"ט, המרד הערבי בשנים 1936-1939, וכן בתקופת מלחמת העצמאות. מבחינה היסטורית, הטענה כי הסכסוך החל רק בעקבות 1967 מתעלמת מתקופות רבות של עימותים שקדמו לכך בעשרות שנים.
