אורי הירש

מחשבות ותובנות על תרגול תנועתי־תפקודי, קטלבלס, יוגה ופילאטיס · ציונות, זהות וריבונות

ריכוז

להלן סיפור יוגי קצר ששמעתי מפי המורה שלי ליוגה, שחר בן דוד.

פעם ישב מתרגל יוגה בתנוחת סוקאסאנה, הישיבה הנוחה. לידו עמד תלמיד אחר, התבונן בו ושאל את המורה: "מה עושה המתרגל הזה? האם הוא בתנוחה, אסאנה? אולי הוא מתרגל נשימה, פראניאמה? או שמא הוא במדיטציה?"

המורה חייך וענה בפשטות: "אם תשומת לבו נתונה לתנוחה, הוא מתרגל אסאנה. אם הוא מרוכז בנשימה, הוא מתרגל פראניאמה. ואם כל כוונתו מופנית פנימה, הוא במדיטציה."

אם אתה רוצה לתרגל, תתרגל. אל תדבר.

אפשר לקחת את הרעיון הזה כמעט לכל סוג של תרגול. כאשר תשומת הלב שלכם נמצאת בתרגול, אתם מתרגלים. כאשר אתם מדברים בזמן התרגול, אתם בעיקר מדברים.