אורי הירש

מחשבות ותובנות על תרגול תנועתי־תפקודי, קטלבלס, יוגה ופילאטיס · ציונות, זהות וריבונות

דף הבית » ציונות » אלתרמן צדק – על אבדן צדקת הדרך

אלתרמן צדק – על אבדן צדקת הדרך

המאבק של ישראל הוא לא רק צבאי – הוא תודעתי. הוא מתרחש לא רק בגבולות אלא גם בשפה, בתקשורת, ובשיח הציבורי. יש מי שמנסה לשכנע אותנו שאנחנו זרים בארץ הזו. שזה לא באמת שלנו. אבל אנחנו לא פולשים – אנחנו שבים אל נחלת אבותינו. לא לקחנו ארץ נוכריה – חזרנו לארץ שהובטחה לנו, שנשמרה בלבבות דורות של יהודים.

מה שמפיל אומה – זו שכחה, לא אויב

הסכנה הגדולה איננה איבוד קרב – אלא איבוד הדרך. כשאנחנו מתחילים לפקפק בזכות שלנו להיות כאן, כשאנחנו מפסיקים להאמין בצדקת הדרך – אנחנו מאבדים את עצמנו מבפנים. אם אין אמונה בצדק, איך נסביר לחיילים על מה הם נלחמים? איך נעמוד מול ילדינו ונאמר: זו הארץ שלנו?

הסוס הערבי-נאצי – תעמולה במסווה של שלום

האויב לא תמיד בא בטנקים – לפעמים הוא בא במסרים. הוא מדבר על "שחרור" ו"זכויות אדם", אבל בפנים – אנטישמיות בתחפושת. זהו סוס טרויאני מודרני, או ליתר דיוק – סוס ערבי-נאצי. הוא כבר בפנים: בטלוויזיה, באקדמיה, בבתי הספר. והוא לא מדבר על שלום – הוא מחבל בזהות. הוא משכיח מאיתנו את האמת, ומחדיר ספק במקום אמונה.

בלי היסטוריה – אין עתיד

שכחת ההיסטוריה היא השחתת השורשים. מי שלא יודע מה היה בגוש עציון, מי לא מכיר את מגילת העצמאות או את דמותם של מנהיגי התחייה – יוצא לקרב בלי מגן. בלי הצדקה פנימית. בלי הבנה של ה״למה״.

חייל בלי סיפור – לא יעמוד בקרב

הנשק הוא רק הכלי. הסיבה היא הלב. מי שלא יודע למה הוא נלחם – לא יחזיק מעמד. בלי שורשים – כל רוח תעיף אותך. בשביל להחזיק את הקו, צריך לדעת מאיפה באנו, מי אנחנו, ולאן אנחנו הולכים.

לא שותקים. לא מוותרים. לא מתבלבלים.

לפני שננסה להסביר לעולם – נבהיר לעצמנו: לא כבשנו – חזרנו. לא גזלנו – שיקמנו. אנחנו כאן לא במקרה – אלא כי יש לנו שורשים כאן, עומק של דורות, זכות היסטורית ורוח איתנה.

מי שיודע שהוא צודק – לא מחכה לאישור. הוא פשוט עומד על שלו.
ומי ששורשיו נטועים באדמת הקודש – שום סערה לא תוכל לו.


אלתרמן הזהיר כבר אז – לא תבוסה צבאית, אלא תבוסה תודעתית

"אז אמר השטן… רק זאת אעשה: אכהה מוחו, ושכח שאיתו הצדק" (1967)

"אם אנו מודים בקיומו של עם פלסטיני… הטרור ייתפס ככלי שחרור, ולא כטרור" (1970)

"אז אמר השטן:
הנצור הזה איך אוכל לו.
איתו האומץ וכשרון המעשה
וכלי מלחמה ותושיה עצה לו.
ואמר: לא אטול את כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו,
ולא ידיו ארפה כמיקדם,
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק ."