רשומות בנושאי תרגול, תנועתיות, קטלבלס, יוגה, תרבות ותובנות אחרות.

חשופות בצריח

עיקרון השוויון נשמע צודק והגיוני, לכולנו מגיע שוויון הזדמנויות. אולם איך עיקרון השוויון מסתדר עם העובדה שאין שני אנשים דומים לחלוטין, כל אדם שונה מרעהו, לכל אדם בחברה יש סט כישורים ויכולות ייחודיות רק לו , לכל אדם חוזקות וחולשות המייחדות רק אותו. מדוע לדרוש שוויון הזדמנויות מאנשים שונים? ואולי הדרישה לשוויון דווקא פוגעת בחברה ובאדם בפרט?

בספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: נשים מתחרות בנפרד מגברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים (ולעיתים מותאמים) לנשים ולגברים. כך, למשל, בהתעמלות מכשירים הנשים מתחרות בארבעה מכשירים: קפיצות, מקבילים מדורגים, קורה וקרקע. ואילו הגברים מתחרים בנפרד בשישה מכשירים: קרקע, סוס סמוכות, טבעות, קפיצות, מקבילים ומתח, נשים מתחרות בארבעה מכשירים: קפיצות, מקבילים מדורגים, קורה וקרקע.
באולימפיאדת ריו 2016 זכה האצן הבריטי מו פראח במדליית זהב בריצת 5000 מטר בזמן של 13:03.30 , במקום ה – 15 והאחרון הגיע האצן דייויד טורנס מפרו בזמן של 13:43.12, את אותו המרחק עשתה במקצה הנשים האצנית האתיופית אלמז איינה בזמן של 15:04.35 תוצאה שזיכתה אותה במדליית זהב. המהירה בנשים, בריצת 5000 מטר, הגיעה כשתי דקות לאחר הגבר המקביל לה, וכ- 90 שניות אחרי הגבר שהגיע למקום האחרון באותו המקצה.
בהרמת משקולות בתרגיל ההנפה (Snatch) – במשקל 69 ק"ג – ג'ורג'י מרקוב מבולגריה הניף 165 ק"ג ואילו צ'יונהונג ליו מסין הניפה 128 ק"ג, 37 ק"ג פחות.
ההבדל הגופני (הפיזי) בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה בספורט. הספורט היא פעילות גופנית שמביאה לידי ביטוי את המיומנויות והכישורים הגופניים. בספורט התחרותי המטרה היא ניצחון. כמו בספורט כך גם בצבא המטרה היא אחת, ניצחון. כשמדובר ביחידות לוחמות הדורשות יכולת גופנית, הכרחי להביא את החזק, המהיר ובעל מסת השריר הגדולה יותר לביצוע המשימה.

צהל עשה לאורך השנים ניסויים לגבי התאמת נשים למערך הלחימה, בניסוים אלה נמצא שנשים חשופות יותר מגברים לפציעות (גם כשרף הכשירות שלה נמוכה מרף הכשירות של הלוחם) כמו שברי מאמץ, פריצות דיסק, צניחות רחם ועוד, ומצד שני לא הן לא מביאות יתרון מבצעי ליחידה הלוחמת.

נתקלתי מספר פעמים באמירות ששילוב נשים בקרבי לא נועד רק ליצור שיווין, הוא נועד גם על מנת ליצור צבא (להבנתי מוחלש) שלא יהיו בו הכרעות צבאיות מוחצות של צהל, במצב כזה ישראל תהיה חייבת ללכת לתהליך מדיני.

הדרישה לשלב נשים ביחידות לוחמות אינה משפרת את מצב הנשים, הוא שם את האישה בסיכון מיותר, מעבר לסיכון של כל לוחם בצבא, ופוגע בבריאות הנשים בטווח הארוך. וחמור מכך פוגע במטרת העל של הצבא – הפעלת כוח לשם ניצחון.
לנוכח ההבדלים והנזקים הגופניים הנגרמים לנשים בשירות קרבי, לדעתי, הדיון סביב שילוב נשים בקרבי הוא הסחת דעת או הסטה מהדיון החשוב על הנושאים הבאים : מי מנסה לפגוע בבריאות הנשים?, ומי מנסה להפוך את הצבא לחלש יותר ?.

תגובות על התרגול , הצעות לשיפור…

באותו נושא :

דילוג לתוכן