כולנו גדלנו שישראל הוקמה בזכות החלטת עצרת האו"ם ב 29 בנובמבר 1947 שלפיה תקומנה שתי מדינות בא"י אחת יהודית והשנייה ערבית בהתאם לגבולות שנקבעו בהצעת החלוקה – 181 של האו"ם.

רבים מאיתנו אינם מודעים לעובדה שבכ"ט בנובמבר 1947 לא קיבלנו מדינה, בכ"ט בנובמבר 1947 האו"ם ניסה לגזול מאיתנו את הזכויות על ארץ ישראל. הבסיס החוקי לתקומתה של המדינה היהודית בארץ ישראל נקבע בהצהרת בלפור 1917, החלטות סן רמו ב 1920, המנדט על פלשתינה ב 1922, וועידת סן פרנסיסקו ב 1945. שנית, לעצרת הכללית אין סמכות להחלטות מדיניות ומשפטיות (רק למועצת הביטחון יש סמכות להחלטות מדיניות ומשפטיות), כפי שפסק על כך המשפטן פרופ' סטיבן שוובל, היועץ המשפטי למחלקת המדינה בממשל האמריקני ונשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג :"העצרת הכללית של האו"ם רשאית רק ,באופן עקרוני, להציע הצעות ללא תוקף משפטי על פי סעיף 10 למגילת האומות המאוחדות".

ההכרה הרשמית בזכות העם היהודי על ארץ ישראל המערבית הייתה בוועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945. בתאריך זה חתמו כל 51 המעצמות על האמנה הבין לאומית, היינו מגילת האו"ם ובו סעיף 80 המשמר את כל ההחלטות מ-1917 עד 1945 וביניהן הכרה בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להתיישב בכל ארץ ישראל המערבית. (מנהר הירדן לים התיכון).

גבולות אלו נקבעו באופן סופי בכתב המנדט הידוע בתור "המנדט על פלשתינה" (1922) "הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, … , הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, … הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;"

מדינת ישראל קמה מחדש לאחר שנלחמה לשחרור הארץ מהכיבוש הערבי. שכן יום לאחר הצעת האו"ם, תקפו ערביי ארץ ישראל יחד עם מדינות ערב – מצרים, סוריה, ירדן, עיראק, לבנון, ערב הסעודית את המיעוט היהודי במזה"ת בכך ניסו למנוע בכוח את הקמת המדינה היהודית.