רמת השרון: רכבו של הרב החרדי הושחת

אני חי ברמת השרון כמעט 50 שנה, דור שלישי בעיר שהתהדרה תמיד בליברליזם, הומניזם וסובלנות כלפי האחר, כל עוד נשמרה ההגמוניה החילונית, והאירופית בעיקרה. לצד ההומניזם והסובלנות אני עדיין זוכר את הפולקלור המקומי של פעם – פינק פלויד, קינג קרימזון, ו "דרוס כל דוס, השמד כל חרד". אינני זוכר מערכת בחירות כל כך טעונה ואלימה בעיר. נחשול של גזענות, השמצות והסתה נגד חלק מהדתיים ש"משתלטים" על המרחב הציבורי כדי "לשנות את רמה"ש מבפנים". ביום שישי הונח ראש חזיר בכניסה לאחד מבתי הכנסת בעיר, ודרדר את האווירה האנטי־דתית בעיר לשפל חדש.

על פי תוצאות הבחירות, כ־35% מהרמת־שרונים הזדהו עם מסרי תעמולת ההפחדה, ונבהלו מהשתלטות עוינת ומ"הדתה" של העיר. בילדותי, היו החנויות ובתי העסק ברמה"ש והסביבה סגורים בשבת. צפינו בתכנים דתיים שהופצו בטלוויזיה הישראלית והחינוכית, האזנו למוזיקה יהודית בקול ישראל, והלכנו לבית הכנסת בשבתות ובחגים. אז לא קראו לזה "הדתה"; זו היתה התרבות היהודית של כולנו (מהי תרבות יהודית בלי השבת, איסור חמץ, חוק השבות, תשעה באב, ברית מילה, כשרות, תפילין, קידוש, בתי כנסת?…).

אני בטוח שחלק מה 35% שטוענים להשתלטות, זוכרים את הנהירה של מאות רמת שרונים לראש והעין ואורנית לפני כ 20-30 שנה. ראש העין שהייתה מורכבת רובה ככולה מדתיים, הייתה ליעד של הנדלניסטים, זוגות צעירים ומשפרי דיור מרמה"ש, באופן מפתיע הנדלניסטים לא כונו 'משתלטים' , הם היו חלק מתהליך טבעי של מוביליות חברתית, והם עשו את הבוננזה (רווח גדול מאוד בזמן קצר) שלהם במעבר לראש העין.

ראש החזיר בבית הכנסת ברמת השרון // צילום: דוברות המשטרה

אם יש תהליכים מדאיגים בקרבנו, אלה הניסיונות לנתק את הזהות היהודית מהמרחב הציבורי, ולהביא להדרתה של התרבות היהודית מהפרהסיה. אינני דתי, לא מקפיד על כשרות ולא מניח תפילין. אני רמת־שרוני טיפוסי, מהסוג שנוסע בשבת. עם זאת, בחרתי לחיות במדינה יהודית (כן, ככה מדינת ישראל מוגדרת במגילת העצמאות). אף אחד לא ילמד אותי מהי חילוניות, לא אני ולא ילדיי זקוקים לחינוך מחדש בקשר למושגי ה"חופש" וה"חילוניות". אמנם אינני אוכל שרימפס וקלמארי אבל זה לא עושה אותי פחות חילוני מכל חילוני אחר. אני רוצה לחיות את חיי בלי כפייה של נטורי קרתא, מצד אחד, וללא מסעות השנאה של רשימת "רמה"ש חופשית" ו"הפורום החילוני".

לא סביר או מידתי שקומץ חילונים יכפו את החילוניות שלהם על כלל האוכלוסייה. פלורליזם וסובלנות נדרשים גם כלפי תפיסות עולם ועמדות מנוגדות, גם אם אלה מעוררות התנגדות ודחייה (מוגזמות). זו לא חוכמה להניף את דגל השוויון והפלורליזם ברמה"ש כשכולנו באותו הצבע והגוון. אין דבר כזה, "מרחב ציבורי חילוני" וגם לא אמור להיות כזה. המרחב הציבורי שייך לכלל האוכלוסייה; הפרהסיה אמורה להכיל ולשקף את החילוני ואת הדתי.

הזהירו אותי שהבעת דעה שונה ברמת השרון גוררת חרם. אבל אני עדיין מאמין שהרוב הדומם בעיר חושב כמוני. אולי חלקם בארון, מחשש להיחשף כ"אוהבי דתיים". אלה שחולקים על דעתי אמורים להיות פלורליסטים, ליברלים וסובלנים גם לדעות אחרות.

כולי תקווה שנלמד לחיות זה לצד זה בשלום, חילונים ודתיים. לא רק למען הדתיים ברמת השרון, הנתונים למתקפה לא נעימה, אלא בשבילנו החילונים. זה הדבר הנכון לעתיד שלנו ולמען הדורות הבאים, שנדע להיות סובלניים יותר ומכילים יותר.

ישראל היום - ראשון, נובמבר 11, 2018 - 01:34
עשוי לעניין אותך
תגובות
אם אהבתם, נשמח בשיתוף מצדכם!

דילוג לתוכן