רשומות בנושאי תרגול, תנועתיות, קטלבלס, יוגה, תרבות ותובנות אחרות.

שליטה באמצעות בּוּרוּת

נראה כי לפקידים במשרד החינוך יש העדפה מודעת לקדם את הבערות ודרכה את האג'נדה האנטי-ציונית שלהם. הכשל המהותי בלימוד המדיר מידע היסטורי חשוב, ולימוד תכנים אנטי-ציונים הוא יצירת דור של בורים חסרי דעת, צעירים וצעירות שישרתו בצה"ל, חסרים בתוכן וצדקת הדרך, וכפי שהיטיב לנסח זאת יגאל אלון : "עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל."

דוגמאות להטעיה מכוונת של משרד החינוך :

א. תכניים המודרים מתלמידי ישראל.

1. קללת אדריאנוס
בשנת 135 לספירה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, הקיסר אדריאנוס ניסה לפתור את "בעיית היהודים" ביהודה על ידי הגליית היהודים מארץ ישראל, עקירה מן היסוד של כל זכר ושריד לתרבות היהודית ("גזרות השמד" כללו איסור על ברית מילה, לימוד וקריאת תורה, קיום בתי מדרש, אמירת קריאת שמע, שמירת שבת, הנחת תפילין ולבישת ציצית…) מחיקת שמה של ארץ ישראל (ממלכת יהודה), והסבת שמה לפלשתינה. כל אלה היו אמורים לשים קץ לתרבות-לאומיות היהודית ולמחוק את הקשר בין היהודים ליהודה ולארץ ישראל בכלל.

2. הסכם חודייביה (628)
הסכם חודייביה הוא הסכם "שלום" שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש בשנת 628 , בשל נחיתות אסטרטגית, מוחמד חתם על הסכם "שלום" כתחבולה שנועדה לאפשר למוחמד לצבור כח עבור התקפה בזמן נוח יותר. ואכן שנתיים לאחר מכן מוחמד צובר כוח צבאי שמאפשר לו לכבוש את מכה ולהשמיד את שבט קורייש. הסכם חודייביה משמש אות ומופת לכל המוסלמים, כיצד מותר ורצוי להונות את הכופרים לצורך קידום מטרות אסטרטגיות.

3. מצבה הדמוגרפי של פלשתינה-ארץ ישראל
ב-1860 היו כ-290,000 מוסלמים בפלשתינה – ארץ ישראל, מאות אלפי מהגרי עבודה מוסלמים מארצות ערב היגרו לישראל בעקבות ההון וטכנולוגיה המערביים עקב חזרת היהודים לציון בסביבות 1860, גל נוסף של הגירה ערבית התרחש ב-1922 בתקופת השלטון הבריטי שהביא פיתוח והזדמנויות כלכליות בפלשתינה – ארץ ישראל.

4. המנדט עבור פלשתינה
המסמך הובא לדיון בוועידת סן רמו ב4 – באפריל 1920 ואושרו פה אחד ב24 – ביולי 1922 על ידי מועצת חבר–הלאומים. "הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, … , הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, … הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;" 'המנדט על פלשתינה' הוא מסמך היסטורי של חבר–הלאומים, המבסס את זכותם המשפטית של יהודים להתיישב בפלשתינה-ארץ ישראל, בשטח המשתרע בין ערב הסעודית-עירק והים התיכון.
ב-16 בספטמבר 1922 שטחה של פלשתינה היהודית צומצם ב-77% שנגרעו משטח המנדט והפכו לעבר הירדן. המיעוט היהודי במזה"ת נותר עם 23% מהשטח שיועד עבור הבית הלאומי היהודי, המשתרע בין נהר הירדן והים התיכון. על פי החוק הבינ"ל רק לעם היהודי יש זכות לריבונות, ובכלל זה גם הסמכות החוקית להקים יישובים בכל ארץ ישראל המערבית, כולל ביהודה ובשומרון ובחבל עזה עד היום הזה.

5. ועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945.
לוועידת סן פרנסיסקו נשלחה משלחת יהודית, משימתם הייתה להגן על הזכות היהודית להתיישב בפלשתינה – ארץ ישראל. תרומת המשלחת היהודית הייתה בניסוחו של סעיף 80 באמנת האו"ם. סעיף 80 בכתב ההקמה של האו"ם מכיר במפורש ב"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים. מנדט זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי ניתנת להפקעה להתיישב בכל מקום בפלשתינה – ארץ ישראל (סעיף 80 של אמנת האו"ם קובע כי אין הוא רשאי, בידי מי ממוסדותיו, לקצץ בזכויות שניתנו לעם היהודי על ידי כתב המנדט).

6. ההפרות של השלטון הבריטי לכתב המנדט עבור פלשתינה ולחוק הבינ"ל
הספרים הלבנים סתרו את ההתחייבות של חבר הלאומים לעם היהודי – השלטון הבריטי מנע בזדון חזרת יהודים לפלשתינה-א"י ולמעשה החזיר את היהודים לזרועות הנאצים במחנות ההשמדה. מנגד, ובכוונת מכוון השלטון הבריטי הביא לפלשתינה-א"י מהגרי עבודה מוסלמים ממצרים ומחצי האי ערב.

7. מעורבות הנאצים וערביי ארץ ישראל בהשמדת יהודים (1945-1939)
מבצע "אטלס" ב-1944 הקים המופתי אל-חוסייני יחידה גרמנית / ערבית שמטרתה הייתה הרעלת מקורות המים של תל אביב ולהביא לחיסולם של כ-250,000 תושבים יהודים.
מחנות השמדה בעמק דותן – המופתי היה מודע לפתרון הסופי ועל השמדת היהודים באירופה כבר בתחילת פעולות ההשמדה. המופתי ביקר עם הימלר במחנות ההשמדה בפולין. הוא תכנן את השמדתם של יהודי ארצות ערב ושל ארץ ישראל. דיבר בגלוי על גירושם של יהודי ארצות ערב, ופעל להקמת מחנות השמדה שיקלטו את כל יהודי מדינות ערב וארץ ישראל וליישם את הפתרון הסופי במזרח התיכון.

8. הכיבוש הירדני 1967-1948 על שטחי יהודה ושומרון וירושלים.
לאחר מלחמת השחרור 1948 ניסתה ירדן לספח את אזור יהודה ושומרון לשטחה אולם מדינות העולם לא הכירו בכך (חוץ מבריטניה ופקיסטן) והסיפוח הירדני לא קיבל תוקף חוקי. חומר למחשבה : מדוע במשרד החינוך מתעלמים מהעובדה שהפת"ח הוקם ב 1959 ואש"פ הוקם ב 1964 הרבה לפני עלילת ‘הכיבוש הציוני‘ של 1967.? מדוע ערביי יהודה ושומרון לא דרשו אז הגדרה עצמית ?. למה הטרור הערבי הופנה נגד היהודים בשטחי תל אביב, חיפה, עכו, רמת השרון, באר שבע … ולא ביהודה ושומרון ?.

ב. תכניים שנויים במחלוקת (או חצי אמת) המופצים על ידי מערכת החינוך.

9. הצעת החלוקה (1947) הצעה 181 של העצרת הכללית של האו"ם.
ב 29 בנובמבר 1947 קבעה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מחייבת שלפיה תקומנה שתי מדינות בא"י אחת יהודית והשנייה ערבית בהתאם לגבולות שנקבעו בהצעת החלוקה – 181 של האו"ם… האמת היא שבכ"ט בנובמבר העצרת הכללית של האו"ם ניסתה לגזול מהיהודים את הזכויות על ארץ ישראל… כפי שהוחלט בועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945.

אם סיימתם תיכון / אונברסיטה ואינכם מכירים חלק מהעובדות, אתם קורבנות של מידע שקרי ומטעה שנועד ליצור תמונת מציאות מעוותת, שטיפת מוח של אידאולוגיה אנטי ציונית / יהודית.

תגובות על התרגול , הצעות לשיפור…

באותו נושא :

דילוג לתוכן