אורי הירש

מחשבות ותובנות על תרגול תנועתי־תפקודי, קטלבלס, יוגה ופילאטיס

קטגוריה: קטלבלס ותנועתיות

  • בניית תוכנית אימון קטלבלס

    בניית תוכנית אימון קטלבלס

    תכנית אימון קטלבלס: דוגמה יישומית לשליטה בעצימות התרגול

    זהו הפוסט השלישי והמסכם בסדרה העוסקת בעקרונות האימון, בעצימות התרגול ובמשתנים המשפיעים על העבודה עם קטלבלס. לאחר שבחנו את עקרונות ההעמסה וההדרגתיות, ולאחר מכן את המשתנים המשפיעים על עצימות התרגול, נציג הפעם דוגמה מעשית לתכנית אימון מדורגת המשלבת טכניקה, עומס, שליטה והתקדמות לאורך זמן.

    מטרת התכנית אינה רק לשפר כוח או סבולת, אלא להמחיש כיצד ניתן להשתמש במשקל הקטלבל, בקצב העבודה, במשך התרגול ובאופן החלפת הידיים כדי לשלוט בעצימות בצורה מדויקת, בטוחה ומדידה.

    עקרון יסוד: טכניקה קודמת לכושר גופני

    לפני שמתחילים את תכנית האימון, חשוב להבין כי איכות הביצוע קודמת לעומס. גם אם התרגול אינו מושלם, השליטה והדיוק יתפתחו עם הזמן באמצעות תרגול עקבי ומודע. מטרת התרגול בקטלבלס אינה רק לפתח כוח, אלא גם לשפר שליטה, קואורדינציה, מיומנות ויכולת תנועה לאורך זמן.

    אימון מאומץ מדי, ללא שליטה תנועתית מספקת, עלול להוביל להתשה, לירידה באיכות התנועה ואף לפציעות. לכן, באיתנים אנו פועלים לפי עיקרון פשוט: טכניקה קודמת לכושר גופני.

    התחלה נכונה: עומס מתון ולהתיידד עם הקטלבלס

    מומלץ להתחיל בעומס מתון, גם אם הוא מרגיש קל יחסית. היכרות הדרגתית עם הקטלבל ועם דפוסי התנועה מאפשרת לבנות בסיס יציב של שליטה, יציבה ותיאום תנועתי. ככל שהטכניקה מתייצבת ואיכות התנועה נשמרת לאורך זמן, ניתן להעלות בהדרגה את המשקל, את קצב העבודה או את משך התרגול.

    תרגיל עיקרי בתכנית: Kettlebell Snatch

    התרגיל המרכזי בדוגמה שלפנינו הוא Kettlebell Snatch – תרגיל מתקדם המיועד למתרגלים שכבר רכשו שליטה טובה בתרגילי היסוד של הקטלבלס. למי שעדיין בראשית דרכו, מומלץ לבצע את אותה התכנית באמצעות Kettlebell Clean, המאפשר ללמוד את עקרונות התנועה והשליטה בעומס בצורה הדרגתית יותר.

    תרגילים נוספים המתאימים למבנה התכנית

    תרגילי הנפה:
    Clean, Snatch

    תרגילי דחיקה:
    Press, Push Press, Jerk

    תרגילים משולבים:
     Long cycle

    מבנה התכנית נשען על אותם עקרונות של העמסה הדרגתית, שליטה בעצימות ואיכות תנועה, ולכן ניתן להתאים אותו למגוון רחב של תרגילי קטלבלס בהתאם לרמת המתרגל ולמטרותיו.

    דוגמה לתכנית תרגול מדורגת – 13 שבועות

    התכנית הבאה היא דוגמה בלבד. ניתן לשנות את המשקל, משך התרגול, קצב העבודה ותדירות החלפת הידיים בהתאם לרמת המתרגל ולמטרותיו. מטרתה להמחיש כיצד ניתן ליישם בפועל את עקרונות ההעמסה וההדרגתיות שהוצגו במאמרים הקודמים.

    שבוע זמן (דקות) משקל (ק"ג) החלפת ידיים קצב חזרות חזרות סה"כ
    1 6 8 כל דקה כל 10 שניות 18 ימין / 18 שמאל
    2 10 8 כל דקה כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    3 10 8 2/2/2/2/1/1 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    4 10 8 3/3/2/2 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    5 10 8 5/5 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    6 10 12 2/2/2/2/1/1 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    7 10 12 3/3/2/2 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    8 10 12 5/5 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    9 10 12 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 48 ימין / 48 שמאל
    10 10 12 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    11 10 16 2/2/2/2/1/1 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    12 10 16 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    13 10 16 5/5 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל

    דגשים לתרגול

    להתחיל ביד החלשה – כדי לתת תשומת לב לצד הפחות דומיננטי ולצמצם פערים בין הצדדים.

    איכות לפני כמות – כל חזרה היא תרגול בפני עצמו. עדיף חזרה מדויקת אחת מאשר עשר חזרות לקויות. זכרו: טכניקה קודמת לכושר גופני.

    קצב והדרגתיות – אין למהר. אם יש צורך להישאר בשבוע מסוים זמן ארוך יותר, זה בסדר גמור. ההתקדמות אינה נמדדת במהירות, אלא ביכולת לשמור על איכות תנועה לאורך זמן.

    הכנה לפני התרגול – מומלץ לשלב תרגילי תנועתיות, עבודה עם גליל עיסוי, כדור עיסוי ותרגילי משקל גוף כהכנה לעבודה עם הקטלבל.

    עצירה במקרה של כאב – יש להבחין בין מאמץ תקין לבין כאב. כאב חד, כאב שמחמיר במהלך התרגול או כאב שאינו חולף לאחריו מחייבים עצירה ובדיקה.

    תרגילי עזר – לשיפור ה-Snatch ניתן לשלב תרגילים כגון High Pull ו-Kettlebell Swing.

    ומה הלאה?

    סיימתם את 13 השבועות? ניתן להתחיל מחזור נוסף עם משקל גבוה יותר, לבחור תרגיל אחר או לשנות את אחד ממשתני העצימות. אפשר לעבור למשל ל-Press, Push Press, Jerk או Long Cycle.

    בדיוק כפי שמילו מקרוטון הגדיל את העומס בהדרגה לאורך זמן, כך גם בתרגול עם קטלבלס ההתקדמות אינה נמדדת בקפיצות חדות, אלא בצבירה עקבית של יכולת, שליטה וניסיון. העיקר הוא להמשיך להתקדם בהדרגה, לשמור על טכניקה מדויקת ולתרגל תנועה חכמה לאורך זמן.

    תרגול, קהילה והתמדה

    תרגול עם קטלבלס דורש טכניקה, סבלנות והדרגתיות. לכן חשוב לתרגל בסביבה המאפשרת ללמוד, להתקדם ולקבל הכוונה לאורך הדרך. במכון איתנים 1964 אנו שמים דגש על תנועה נכונה, טכניקה והתקדמות הדרגתית, לצד קהילה ידידותית של מתרגלים הלומדים ומתפתחים יחד.

    לפרטים נוספים על שיעורי קטלבלס: מכון איתנים 1964 – קטלבלס

    לקריאה נוספת

    סדרת מאמרים זו מציגה את עקרונות ההעמסה, ההדרגתיות והעצימות בתרגול עם קטלבלס. הרחבה בנושאי טכניקה, תכנון תרגול ועקרונות תנועה ניתן למצוא בספר:

  • משתנים המשפיעים על העצימות בתרגול קטלבלס

    משתנים המשפיעים על העצימות בתרגול קטלבלס

    בפוסט הקודם, שעסק בעקרונות האימון דרך סיפורו של מילו מקרוטון, הדגשנו עד כמה חשוב להפעיל על הגוף עומסים בצורה חכמה – כדי לשפר את הכושר ואת היכולת התנועתית מחד, ולצמצם את הסיכון לפציעות מאידך. מילו לא התחיל להרים פר בוגר. הוא התחיל בעגל קטן, והגדיל את העומס בהדרגה. בדיוק כך יש לנהוג גם בתרגול עם קטלבלס.

    כעת נבחן מהם המשתנים המרכזיים המשפיעים על עצימות התרגול, וכיצד ניתן להשתמש בהם כדי להתקדם, להתחזק ולהשתפר – מבלי לוותר על שליטה, דיוק ואיכות תנועה.

    חידוד עקרונות ההעמסה וההדרגתיות באימון

    עומס התרגול או משך הזמן: העומס יכול להגיע ממשקל הקטלבל, ממשך הזמן או מקצב התרגול. מה שחשוב הוא לשמור על טכניקה מדויקת גם כשהעומס עולה. באיתנים אנו פועלים לפי עיקרון פשוט: טכניקה קודמת לכושר גופני. כאשר איכות התנועה נפגעת, לא רק שהתרגול הופך לפחות יעיל, אלא גם עולה הסיכון לפציעה.

    הארכת משך הזמן בהדרגה: אחת הדרכים להגדיל את העומס היא להאריך את משך התרגול. ככל שהשליטה בתנועה משתפרת והגוף מסתגל למאמץ, ניתן להאריך בהדרגה את זמן העבודה או לקצר את זמני המנוחה. המטרה אינה לעבוד זמן רב ככל האפשר, אלא לשמור על איכות תנועה לאורך כל התרגול.

    משקל הקטלבל: לא כל עלייה במשקל שווה עלייה באפקטיביות. תוספת משקל צריכה להגיע לאחר שליטה בתנועה, בקצב ובנשימה, ולא לפניה. זוהי גישה המאפשרת שיפור בטוח והדרגתי.

    משתנים ייחודיים שמאפשרים שליטה בעצימות תרגול קטלבלס

    1. קצב חזרות לדקה (Rep Per Minute – RPM)

    לכל תרגיל קטלבלס יש קצב, זרימה ודינמיקה ייחודיים. במקום להתמקד רק במספר החזרות הכולל, ניתן להגדיר מראש את משך התרגול ואת מספר החזרות הרצוי לדקה. כך ניתן לשלוט טוב יותר בעצימות התרגול, לשמור על איכות התנועה לאורך זמן ולהימנע ממצב שבו המהירות באה על חשבון הטכניקה. הגישה הזו מאפשרת מדידה פשוטה של קצב העבודה והתמקדות במה שחשוב באמת – תנועה איכותית, בטוחה ואפקטיבית.

    2. משך עבודה בכל יד (Minute Per Hand – MPH)

    משך העבודה בכל יד הוא משתנה מקובל בעולם הקטלבלס התחרותי, ומאפשר שליטה נוספת בעצימות התרגול. ככל שנפחית את תדירות החלפת הידיים במהלך העבודה, כך נגדיל את משך החשיפה לעומס בכל צד.

    החלפת ידיים מאפשרת התאוששות חלקית ליד הפעילה, ולכן תרגול הכולל החלפה תכופה – למשל בכל דקה – ייחשב בדרך כלל לעצימות נמוכה יותר. לעומת זאת, עבודה ממושכת יותר בכל יד יוצרת עומס מתמשך ומשמעותי יותר. משתנה זה רלוונטי בעיקר בתרגילים כגון Clean, Snatch ו-Swing.

    3. תרגול ביד אחת לעומת שתי ידיים

    תרגול קטלבלס יכול להתבצע ביד אחת או בשתי ידיים, בהתאם לסוג התרגיל ולרמת המתרגל. ההבדל בולט במיוחד בתרגילים כגון Clean, Squat, Press, Push Press, Jerk ו-Long Cycle.

    במקרים רבים נהוג להתחיל בתרגול ביד אחת, המאפשר למידה הדרגתית יותר של התנועה ושל השליטה בגוף. לאחר רכישת טכניקה נכונה וארגון תנועתי יציב, ניתן לעבור לעבודה עם שני קטלבלס. מעבר זה מגדיל את העומס, מציב דרישות גבוהות יותר ליציבה ולקואורדינציה, ומאפשר המשך התקדמות תוך שמירה על אותם עקרונות של העמסה והדרגתיות.

    דוגמה לתרגול

    תרגיל: Clean ביד אחת
    זמן: 4 דקות
    קצב: 10 חזרות בדקה
    החלפת ידיים: כל דקה
    משקל: 12 ק"ג

    בדוגמה זו ניתן לשנות את משקל הקטלבל, את משך התרגול, את קצב העבודה או את תדירות החלפת הידיים. כל אחד מהמשתנים הללו ישפיע על עצימות התרגול בצורה שונה. עם זאת, חשוב לזכור את עיקרון היסוד: טכניקה קודמת לכושר גופני. כל שינוי בעומס צריך להיעשות תוך שמירה על איכות התנועה.

    התרגול עם קטלבלס הוא הרבה יותר מהנפות ומשקלים. זהו תהליך מתמשך של למידה, דיוק, חיזוק ובניית יכולת תנועתית לאורך זמן. עקרונות ההעמסה, ההדרגתיות, הייחודיות וההתמדה, שאותם ממחיש סיפורו של מילו מקרוטון, ממשיכים להנחות גם כיום את הדרך שבה אנו בונים כוח ויכולת גופנית.

    זהו חלקו השני של סדרת מאמרים בת שלושה חלקים העוסקת בעקרונות האימון דרך סיפורו של מילו מקרוטון ויישומם בתרגול קטלבלס. במאמר הראשון עסקנו בעקרונות היסוד של תורת האימון. במאמר זה בחנו כיצד ניתן לשלוט בעצימות התרגול באמצעות משתנים שונים.

    במאמר הבא נחבר את כל העקרונות הללו לכדי תוכנית תרגול מעשית, ונראה כיצד ניתן לבנות תוכנית קטלבלס הדרגתית ומותאמת אישית – מהמתרגל המתחיל ועד למתרגל המתקדם.

    תרגול, קהילה והתמדה

    שליטה בעצימות היא מיומנות נרכשת. במכון איתנים 1964 אנו מתרגלים קטלבלס תוך התאמת העומס, הקצב והטכניקה לרמת המתרגל. לפרטים נוספים על שיעורי קטלבלס: מכון איתנים 1964 – קטלבלס

    לקריאה נוספת:

  • יוגה קטלבלס

    יוגה קטלבלס

    במבט ראשון, תרגול קטלבלס ויוגה נראים כמו שני עולמות שונים. הקטלבלס דינמי, קצבי ולעיתים עוצמתי. היוגה שקטה יותר, מדויקת יותר, ומבוססת במידה רבה על נשימה ושהייה.

    אבל כאשר מסתכלים על התנועה עצמה, מגלים ביניהם שפה משותפת. בשני המקרים הגוף לומד להתארגן מחדש. הוא עושה זאת דרך נשימה, שליטה, קצב, דיוק והקשבה.

    לא אותה שיטה, כן עקרונות משותפים

    ההשוואה בין יוגה לקטלבלס אינה טוענת שאלה שתי שיטות זהות. היא גם אינה מבטלת את ההבדלים ביניהן. היוגה כוללת עולם רחב של תרגול, נשימה, פילוסופיה ותודעה. הקטלבלס התפתח בעיקר מתוך עולם הכוח, הסבולת והתנועה הדינמית.

    עם זאת, כאשר בוחנים את ההיבט הגופני בלבד, אפשר לזהות כמה עקרונות משותפים. שתי הגישות עוסקות בנשימה, יציבות, העברת כוח, שליטה וארגון הגוף במרחב. הגוף אינו מכיר שמות של שיטות. הוא מכיר עומס, מנוף, נשימה, שיווי־משקל ויכולת להסתדר עם מה שמבקשים ממנו.

    דגשים שונים, גוף אחד

    גם מבחינה פיזיולוגית, אין סיבה לטעון ששתי הגישות יוצרות אותה הסתגלות. תרגול קטלבלס מדגיש יותר כוח, הספק, סיבולת ועומס מכני. יוגה מדגישה יותר נשימה, תנועתיות, שליטה ושהייה בתנוחות.

    דווקא ההבדלים האלה הופכים את ההשוואה למעניינת. הם מאפשרים לראות כיצד הגוף משתמש באותם עקרונות בסיסיים בדרכים שונות. פעם אחת דרך עומס חיצוני. פעם אחרת דרך שהייה, נשימה ודיוק.

    משולש ביוגה ו־Windmill בקטלבלס

    אחד המקומות שבהם החיבור הזה מתבהר הוא ההשוואה בין תנוחת המשולש ביוגה, Trikonasana, לבין תרגיל ה־Windmill מעולם הקטלבלס. אלה אינם תרגילים זהים. לא במטרה, לא בעומס ולא בתחושה.

    ובכל זאת, שניהם מדגימים עיקרון דומה: תנועה במישור החזיתי, תוך הפרדה בין אזורים שנעים לבין אזורים שמייצבים. הירך ובית החזה משתתפים בתנועה. כפות הרגליים, מרכז הגוף וחגורת הכתפיים שומרים על יציבות יחסית.

    מה באמת מתייצב בתנועה

    חשוב להימנע מהצגה פשטנית של הגוף. אין כאן מפרק אחד שזז וכל השאר “נעולים”. הגוף אינו ארון חשמל. הוא מערכת חיה, וכל תנועה יוצרת רצף של התאמות קטנות בין מפרקים, שרירים ומערכת העצבים.

    כאשר אנחנו אומרים שמפרק מסוים מייצב, אין הכוונה שהוא מפסיק לזוז לגמרי. הכוונה היא שתפקידו המרכזי באותו רגע הוא לשלוט בתנועה, לווסת עומס ולמנוע תנועה מיותרת. זו יציבות חכמה, לא קיפאון.

    מה קורה בתנוחת המשולש

    בתנוחת המשולש הגוף לומד להתארך בין הקרקע, האגן ובית החזה. כפות הרגליים יוצרות בסיס. עמוד השדרה החזי מתארך ומסתובב בהדרגה. הנשימה עוזרת להפחית מתח מיותר.

    התרגול אינו עוסק רק בגמישות. הוא מלמד את הגוף לפזר עומס, לשמור על בסיס יציב ולמצוא מרחב תנועה בלי מאבק. כאשר הנשימה נשארת שקטה, הגוף מקבל מידע ברור יותר. פחות מאמץ מיותר. יותר דיוק.

    מה מוסיף ה־Windmill

    ה־Windmill לוקח מבנה תנועתי דומה ומוסיף לו עומס חיצוני. ברגע שמחזיקים קטלבל מעל הראש, הדרישה ליציבות עולה מיד. חגורת הכתפיים צריכה להתארגן. כף היד, המרפק, הכתף, הגב והאגן צריכים לעבוד יחד.

    כאן הקטלבל הופך למורה קשוח למדי. כל סטייה קטנה בארגון התנועה מורגשת מיד. אם הכתף אינה יציבה, אם האגן אינו נע בחופשיות, או אם הגב מנסה לקחת עבודה שאינה שלו, הכלי יספר את זה מהר. הוא לא מנומס במיוחד, אבל הוא ברור.

    כוח בלי שליטה, שליטה בלי עומס

    דווקא בנקודה הזאת עולה לעיתים ביקורת משני הכיוונים. אנשי כוח עשויים לשאול למה לא פשוט להתחזק. אנשי יוגה עשויים לחשוש שעומס חיצוני מרחיק את המתרגל מהקשבה לגוף.

    בפועל, שני הקצוות יכולים להשלים זה את זה. כוח ללא שליטה עלול ליצור פיצויים תנועתיים ועומס מצטבר. מנגד, שליטה ללא חשיפה הדרגתית לעומס לא תמיד מספיקה לחיים עצמם. הגוף צריך גם להרגיש, גם לייצב, וגם להתמודד עם משקל אמיתי מדי פעם.

    איך לחשוב על התרגיל לפני שמתחילים

    לפני ביצוע Windmill כדאי להבין אילו אזורים אמורים להשתתף יותר בתנועה, ואילו אזורים צריכים בעיקר לייצב. הירך, עמוד השדרה החזי והצוואר משתתפים בתנועה בצורה מבוקרת. כפות הרגליים, הברכיים, האגן ועמוד השדרה המותני שומרים בעיקר על שליטה ויציבות יחסית.

    כאשר ההבחנה הזאת ברורה יותר, התנועה נעשית שקטה יותר. המתרגל אינו “נופל” לתוך הטווח ואינו מחפש עומק בכל מחיר. הוא לומד לנוע דרך הירך ובית החזה, תוך שמירה על בסיס יציב ונשימה רציפה.

    עמידת המוצא והביצוע

    עמידת המוצא פשוטה יחסית. יד אחת אוחזת את הקטלבל מעל הראש. היד השנייה מחליקה לאורך הרגל. כפות הרגליים מסתדרות בזווית שמאפשרת לאגן לנוע בחופשיות.

    בשאיפה, האגן נע הצידה ובית החזה מסתובב בהדרגה. בנשיפה, כפות הרגליים לוחצות אל הקרקע והגוף חוזר מעלה מתוך יציבות. לא מתוך תנופה. לא מתוך מאבק. מתוך ארגון.

    שני כלים, אותה מערכת

    בסופו של דבר, יוגה וקטלבלס אינם עולמות מנוגדים כפי שנהוג לחשוב. הם פשוט מדגישים צדדים שונים של אותה מערכת אנושית. היוגה מדגישה יותר שהייה, נשימה ודיוק. הקטלבלס מדגישים יותר קצב, עומס והפקת כוח.

    בשני המקרים חוזר אותו עיקרון בסיסי: תנועה איכותית אינה רק שאלה של גמישות או כוח. היא תלויה בארגון נכון, נשימה, שליטה ויכולת לנוע לאורך זמן בלי מאבק מיותר בגוף.

  • קטלבל – מהרמה להנפה

    קטלבל – מהרמה להנפה

    תרגיל ההרמה דדליפט (Deadlift) הוא בסיס באימוני הקטלבלס – תרגיל המבוסס על תבנית תנועה טבעית של הגוף, והוא חיוני לשמירה על תפקוד בריא, חזק ויעיל. הוא מלמד כיצד להניע את הגוף נכון בהרמות, ומהווה הכנה מושלמת לתרגילים כמו הנפה – Snatch ,Clean , Swing. הדדליפט על רגל אחת, לעומת זאת, הוא גרסה מדויקת ומאתגרת – שמוסיפה מימד של שיווי משקל, יציבות ושליטה עצבית. זהו תרגיל שניתן לנתח הן בגישה תפקודית והן בגישה טכנית – תוך התבוננות במבנה התנועה, בשרשרת השרירים ובמיקוד המנטלי שהוא דורש.

    עומק טכני

    דדליפט על רגל אחת הוא תרגיל של מינימליזם: פחות תנועה – יותר שליטה. כל שלב בתנועה דורש איזון בין הרגל והיד, שמירה על שקט תנועתי, ושליטה במנח הגוף תוך כדי התמודדות עם עומס משתנה. הקטלבל מדגיש כל חוסר יציבות – ולכן יש להקפיד על חיבור מדויק בין כף הרגל, הירך והליבה. הרגע החשוב ביותר בתרגיל הוא ההחזרה לעמידה – שם נבחנת הנשימה, השליטה, והקואורדינציה העצבית.

    חזרה לבסיס – התרגיל כתנועה פונקציונלית

    דדליפט על רגל אחת (Single-Leg Deadlift) הוא תרגיל פונקציונלי יעיל במיוחד. הוא מפעיל את שרירי הישבן, הירך האחורית, הגב, זוקפי הגב והליבה. מעבר לכך, הוא מחייב גיוס של שרירי יציבה עמוקים, מערכת העצבים המרכזית, ומערכת שיווי המשקל – תוך שילוב בין תחושת קרקע, יציבות ליבה, ומיקוד דרך המבט. היכולת לשמור על שיווי משקל ברגל אחת תוך תנועה מודעת משפרת תפקוד יומיומי, מונעת פציעות, ואף תומכת בשיקום פציעות בגב, ברך או ירך.

    עקרונות מפתח לדדליפט רגל אחת

    • שמירה על עמוד שדרה ניטרלי לאורך כל התרגיל

    • הפעלת שרירי הליבה לפני כל הרמה

    • תנועה מהירך – התארכות לאחור, לא כיפוף בגב

    • התחלה עם משקל גוף ורק אחר כך קטלבל

    • תרגול נפרד לכל צד – כל רגל לומדת שונה

    • תנועה איטית ומבוקרת – יותר עצבים, פחות פיצוי

    תרגיל אחד – שיעור שלם

    דדליפט רגל אחת עם קטלבלס הוא לא סתם תרגיל – הוא שיעור. תרגול שמלמד את הגוף לנוע מדויק, להרגיש את הקשר בין הקרקע לראש, ולפעול מתוך יציבות, ולא מתוך מאמץ. הוא מחזק, משקם, מאזֵן ומחבר. זהו אימון שבו כל תנועה היא למידה – וכל חזרה היא חידוד.
    המסר ברור: כשעובדים לאט, מדויק, וממוקד – התוצאה לא רק בגוף. היא גם בתחושה.

    מוזמנים להצטרף לתרגול איתנו

    במכון איתנים אנו מציעים מגוון שיעורים ותכניות אימון: פילאטיס מכשירים (קאדילק), קטלבלס, התעמלות הוליסטית, יוגה, איגרוף קלאסי, ג'יו ג'יטסו ברזילאי והגנה עצמית, ופעלטון לגיל הרך.
    התרגול מתקיים בהרצליה הצעירה, על גבול רמת השרון, בקבוצות קטנות ואווירה תומכת ומגבשת – המאפשרות התמדה, חיזוק הגוף ושיפור איכות החיים.

  • ההיסטוריה של הקטלבלס

    ההיסטוריה של הקטלבלס

    הקטלבל (ברוסית: Girya) הוא לא "עוד משקולת". זהו כלי עם היסטוריה ארוכה שמתחילה ברוסיה של המאה ה־18, ועוברת דרך ספורט תחרותי סובייטי ועד לאימונים פונקציונליים מודרניים. באיתנים, אנחנו רואים בו לא רק כלי לפיתוח כוח, אלא גשר בין שיקום, יציבה ותנועה חכמה, בדיוק כפי שאנחנו עושים גם בפילאטיס מכשירים ובאימון פונקציונלי.

    ראשית הדרך – מהשווקים אל האימון

    • 1704 – המילה girya הופיעה לראשונה במילון רוסי, במשמעות של משקולת למדידת סחורות.

    • המאה ה־18–19 – הקטלבל שימש כיחידת מדידה בשווקים וכפרים. יחידת המשקל המסורתית הייתה pood – כ־16.38 ק"ג – והיא שימשה בסיס למסחר ולמדידה.

    • איכרים וסוחרים שהרימו והניפו את המשקולות גילו שהן לא רק מודדות תבואה, אלא גם מחזקות את הגוף. כך נולד השימוש בקטלבל ככלי לפיתוח כוח.

    מהקרקסים לספורט תחרותי

    בסוף המאה ה־19 נכנס הקטלבל גם לעולם הקרקסים ותחרויות כוח. שם נראו הדגמות מרשימות של ג’אגלינג, סיבובי משקולות והרמות אקרובטיות – תרגילים שמהם צמחו בהמשך תנועות מוכרות כמו Swing, Jerk ו־Snatch.

    ה־Girevoy Sport – ספורט מאורגן בברית המועצות

    • 1948 – התקיימה במוסקבה תחרות רשמית ראשונה בהשתתפות קטלבל. יש מקורות שמציינים כי "הרמת קטלבל הפכה לספורט לאומי של ברית המועצות", אך לא מדובר בהכרזה חוקית רשמית אלא יותר במעמד ציבורי.

    • שנות ה־60–70 – גובשו חוקים ראשונים, קטגוריות משקל ותקנונים רשמיים.

    • 1985 – נערכה בליפצק האליפות הלאומית הראשונה של ברית המועצות, ובה הוענק לראשונה תואר ה־Master of Sport בענף הקטלבלס.

    הקטלבל בעולם המודרני

    בסוף שנות ה־90 המאמן הרוסי פבל צאטסולין הציג את הקטלבל בארצות הברית, שם הפך הכלי לאבן יסוד באימונים פונקציונליים – אימונים שמדגישים כוח, יציבה ותנועתיות. במקביל, ולרי פדרנקו הוביל את תחום התחרויות במערב והביא להתרחבות הענף.

    הקטלבל בישראל – הגישה של איתנים

    הקטלבל הגיע לישראל באמצע שנות ה־2000, יחד עם קורסים והכשרות בינלאומיות מהשמות הגדולים בעולם. במכון איתנים בהרצליה יצרנו שיטה שמבוססת על היסודות הקלאסיים, אך מחברת אותם לאימון תנועתי־תפקודי מודרני.

    אצלנו הקטלבל הוא לא רק "כלי כוח", אלא אמצעי לטיפול בכאבים, לשיפור יציבה ולבניית תנועה יעילה – לצד עבודה עם פילאטיס מכשירים ואימון פונקציונלי.

    למה דווקא היום?

    החיים המודרניים מאופיינים בישיבה ממושכת, חולשת גב וירידה באיכות התנועה. כאן נכנס הקטלבל:

    • תנועות רב־מפרקיות שמחזקות שרירים וקשרים עצביים־שריריים.

    • שילוב של יציבה יציבה (בדומה לפילאטיס מכשירים) עם כוח דינמי ומתפרץ.

    • קבוצות קטנות שמבטיחות דיוק טכני, שליטה ומניעת פציעות.

    מחקרים ראשוניים מראים כי אימון בקטלבל – כולל תנועות כמו swings – עשוי להפחית כאב גב ולשפר כוח הגב התחתון, במיוחד בכאבים מתונים. למשל, מחקר RCT מ־2011 מצא כי אימון בקטלבלס 3 פעמים בשבוע למשך 8 שבועות הפחית את הכאב בגב תחתון בכ־1.4 נקודות בסולם 0-10 בהשוואה לקבוצת ביקורת.

    איתנים – מסורת ותפקוד בחיים האמיתיים

    במכון איתנים 1964 אנחנו משלבים קטלבלס, פילאטיס מכשירים ואימון פונקציונלי לכדי מערכת אחת: חיזוק ליבה, שיקום כאבים והחזרת הגוף לחיים מלאי תנועה.

  • תרגול קימה דרך כריעה באמצעות קטלבלס

    תרגול קימה דרך כריעה באמצעות קטלבלס

    תרגול קימה דרך כריעה באמצעות קטלבל – ה-Get-up הוא תרגול של קימה מהרצפה לעמידה — אבל לא סתם לקום, אלא לקום תוך כדי שאתה מחזיק משקולת מעל הראש, ושומר על שליטה מוחלטת לאורך כל הדרך. זה תרגיל שמאתגר את כל הגוף: את היציבות, את התנועה, את הנשימה, את שיווי המשקל ואת הדיוק. הוא בודק איך הגוף מתפקד כמערכת אחת שלמה, ולא כקבוצות שרירים מבודדות. הוא מלמד אותנו לשמור על יציבות מצד אחד, ולהיות תנועתיים מצד שני. בתרגול הזה אפשר לראות מיד איפה יש חולשה, איפה חסר טווח תנועה, ואיפה צריך להשקיע יותר עבודה.

    מבחינת מאמנים, מדובר בכלי חשוב שנותן המון מידע על איך הגוף באמת מתפקד — מתנועה יומיומית פשוטה ועד הכנה לספורט תחרותי. בעולם הקטלבל זהו תרגיל בסיס שצריך לשלוט בו לפני שעוברים למשקלים כבדים או לתרגילים מתקדמים יותר. מהכיוון של היוגה והמודעות הגופנית — זו דרך ללמוד להיות נוכח בכל שלב, להקשיב לגוף ולנשום נכון תוך כדי תנועה. ובקיצור — אם יש תרגיל אחד שמכניס אותך לכושר, מחזק, מלמד תנועה נכונה ובונה ביטחון בגוף שלך — זה הגט-אפ. ואם במקרה מישהו שואל אותך למה אתה שוכב על הרצפה עם משקולת מעל הראש, פשוט תגיד: "זה חלק מהתרגול."

    שלבי התרגיל – GET-UP (קימה דרך כריעה)

    שלב 1 – תנוחת מוצא
    תנוחת מוצא: יד ימין אוחזת את הקטלבל למעלה, היד השמאלית ב-45° מהגוף, רגל ימין כפופה, שמאל ישרה החוצה.
    היד הנושאת נעולה, הקרקע מיוצבת דרך הרגל והיד הפנויה, מבט על המשקולת.
    קח נשימה עמוקה, ארגן את הגוף, שמור על שקט לפני תנועה.
    המלצת זהב: עצור כמה שניות בתנוחת הפתיחה – ודא יציבות מוחלטת לפני כל תנועה.

    שלב 2 – עלייה למרפק
    בנשיפה, משכיבה לישיבה: התגלגל דרך הצד עד השענות על מרפק שמאל.
    התנועה באה מהבטן ולא מהיד, גלגול רציף דרך האלכסונים.
    נשוף ביציאה, שמור על מרכז גוף פעיל, אל תמהר.
    המלצת זהב: בצע את הגלגול באיטיות – זה השלב שבו רואים הכי טוב אם יש חולשה או אסימטריה.

    שלב 3 – עלייה לישיבה גבוהה
    בנשיפה, עלייה לישיבה גבוהה: דחיפה עד ליישור מלא של יד שמאל.
    דחיפה מהקרקע דרך כף היד, לא לשקוע בשכמה.
    המשך נשיפה, שמור על גב ארוך, כתף יציבה.
    המלצת זהב: ודא שכף היד מונחת היטב והרגל לא משתנה – היד והאגן הם בסיס היציבות שלך כאן.

    שלב 4 – הרמת האגן (גשר)
    בנשיפה, הרמת האגן: דחיפת אגן למעלה ליצירת גשר.
    הכוח מהעקב, ירך נפתחת, שימור קשת בגב.
    נשיפה מייצבת, קצב אחיד, יציבות בכתף ובאגן.
    המלצת זהב: דמיין שאתה דוחף את הרצפה – לא רק מרים את האגן, אלא מייצר בסיס לתנועה הבאה.

    שלב 5 – הברגת הרגל לאחור
    בנשיפה, רגל שמאל לאחור: הברגת הרגל למנח חץ – ברך שמאל בקו עם היד.
    תנועה חלקה מהמרכז, לא לגרור או להטיח את הרגל.
    נשוף תוך כדי תנועה, שמור על שקט תנועתי ואורך בגב.
    המלצת זהב: שמור על מבט קבוע במשקולת – הוא שומר על קו האנרגיה והכיוון שלך.

    שלב 6 – עמידת כריעה
    בשאיפה, עמידת כריעה: מעבר לישיבה זקופה על הברך השמאלית.
    הגוף עולה בקו אנכי, משקל מאוזן בין הרגליים.
    שאיפה ארוכה, עמוד שדרה מוארך, מרכז מגויס.
    המלצת זהב: קח רגע להתארגן – אל תמהר לעמידה, היציבות כאן קובעת את ההמשך.

    שלב 7 – עמידה מלאה
    בנשיפה, קימה לעמידה: דחיפה מהרצפה לעמידה מלאה, רגל שמאל מצטרפת לימין.
    עלייה דרך הרגל הקדמית, משקולת בקו מעל הכתף.
    נשיפה ביציאה, גוף מאורגן, עמידה יציבה וסיום מלא.
    המלצת זהב: נעול את הברך והמרפק – תן לסיום תחושת "נעילה תנועתית" ולא רק עמידה.

    הירידה – חזרה לשכיבה
    שלב 8 – חזרה לכריעה
    בשאיפה, רגל שמאל לאחור: חזרה לכריעה בשליטה.
    צעד לאחור מדויק, בלי קריסה באגן.
    שאיפה עמוקה, האט קצב, ארגן את הגוף.
    המלצת זהב: שמור על קו הגוף – הירידה לא אמורה לשנות את המנח שהשגת בעלייה.

    שלב 9 – יד תומכת לקרקע
    בנשיפה, יד שמאל לקרקע: הנחת יד תומכת ביציבות.
    כתף מיוצבת, מרפק נעול, עין על המשקולת.
    נשיפה מייצבת, כניסה חלקה לשלב הבא.
    המלצת זהב: אל תניח את היד כמו עוגן – הנח אותה כמו בסיס עדין, חי ופעיל.

    שלב 10 – שליחת הרגל קדימה
    בנשיפה, רגל שמאל קדימה: שליחה קדימה למנח ישר.
    תנועה מדויקת, בלי משיכה או הטיה של הגב.
    נשיפה איטית, שמירה על איזון.
    המלצת זהב: תן לרגל "לצוף" קדימה – אל תגרור, אל תדחוף.

    שלב 11 – ירידת אגן
    בנשיפה, הורדת אגן: ירידת האגן לקרקע בצורה מבוקרת.
    דחיפה מהרגל, גב נשאר ארוך ומאורגן.
    נשיפה רגועה, שליטה עד למנח ישיבה.
    המלצת זהב: אל תזרוק את עצמך – תן לכל חוליה בעמוד השדרה להשתתף בירידה.

    שלב 12 – ירידה למרפק
    בנשיפה, ירידה למרפק: חזרה דרך הצד למנח נתמך.
    אין להשליך את הגוף – תנועה דרך האלכסון.
    נשיפה מייצבת, מבט נשאר למעלה.
    המלצת זהב: תזכור – כמו שעלית, כך אתה יורד. לאט, מדויק, שלב אחרי שלב.

    שלב 13 – חזרה לשכיבה מלאה
    בנשיפה, חזרה לשכיבה: גלגול נשלט לשכיבה מלאה על הגב.
    משקולת נותרת נעולה, תנועה מסיימת את הרצף.
    נשיפה אחרונה, סגירה שקטה, חזרה למרכז.
    המלצת זהב: סיים כמו שהתחלת – בדיוק, נשימה ותחושת שליטה מלאה.

    הגט-אפ הוא תרגיל של תנועה חכמה, לא רק של כוח. מומלץ לתרגל אותו גם בלי משקל בכלל – פשוט לעבור את התנועה לאט, בדיוק, ולהרגיש כל שלב. זה עובד על שיווי משקל, נשימה, יציבות וגיוס של כל הגוף. דרך מעולה לשלב אותו ביומיום היא לעשות דקה אחת של קטלבל סווינג, ודקה אחת של גט-אפ איטי ומדויק – ככה משלבים תנועה מהירה עם תנועה נשלטת. 3 סבבים כאלה ביום (6 דקות בסך הכול) יכולים לעשות הבדל ענק. אם יש כאב – עוצרים, מורידים קצב, מתרגלים בלי עומס. אין מה למהר. הכי חשוב: לתרגל הרבה, לאט, ולהיות עם הקשבה לגוף. משם מגיעה האיכות האמיתית.

  • תרגול קטלבלס כאימון תומך לרצים ורוכבי אופניים

    תרגול קטלבלס כאימון תומך לרצים ורוכבי אופניים

    כאשר נותנים את הדעת על רכיבת אופניים (וריצה) ההתייחסות המרכזית תהיה על פי רוב למרכיב הסיבולת. ודי בצדק, מרכיב הסיבולת מהווה מרכיב עיקרי לטובת רכיבה ממושכת. אולם כשאנחנו מעוניינים לקחת את איכות הרכיבה שלנו צעד נוסף קדימה, עלינו להוסיף אימון תומך רכיבה, כלומר, יחידת אימון שאינה מהווה תרגול טכניקת רכיבה ו/או רכיבת סיבולת.

    כתבתי רבות על משמעות האימון הפונקציונלי, ועל כן איני מרחיב בזה כעת. למי שמעוניין, ניתן להקליק כאן.
    לעניות דעתי, המטרה של אימון פונקציונלי לרוכבי אופניים, צריכה להיות בראש ובראשונה הפחתת פציעות פוטנציאליות של הרוכב ולהביא לכדי שיפור את יכולותיו של הרוכב. חשוב להבין שלצד מרכיב הכושר המרכזי ברכיבה, סיבולת, קיימים מרכיבים נוספים אשר משפיעים על איכות הרכיבה. כוח, גמישות וקואורדינציה הינם מרכיבי כושר חשובים שיש לתת עליהם את הדעת. אני נוהג לחבר את מרכיבי הכושר ליכולת תנועתית אחת. כלומר, פחות חשוב לי כמה השרירים שלי חזקים או כמה אני גמיש. ההתמקדות שלי היא בכמה אני תנועתי ואיך אני יכול לנצל את היכולת התנועתית שלי בזמן הרכיבה. בנוסף לאמור, רכיבה (כמו גם ריצה) היא פעילות א-סימטרית (כל צד נע בצורה שונה), מה שמצריך מעורבות רבה של השרירים המייצבים במפרקים.

    שיפור התנועתיות תחילה!
    שיפור התנועתיות על ידי עיסוי רקמות החיבור. תנועתיות על גבי גליל עיסוי תשפר את היכולת התנועתית, תפחית עומסים ותסייע במניעת פציעות.

    חמישה תרגילים לרוכבי אופנים
    1. Kettlebells Get up
    2. Single leg Dead-lift Kettlebells
    3. Kettlebells Swing
    4. Kettlebells Thrusters
    5. Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    Kettlebells Get up

    תרגיל קטלבל בסיסי, תרגול של פלג גוף עליון ותחתון. תרגיל המשפר גמישות, תנועתיות, מרכיבי כח קואורדינציה ו core.

    Single leg Dead-lift Kettlebells

    לדעתי, מדובר באחד מהתרגילים הא-סימטריים החשובים (יחד עם ה Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats) לכל אלה העוסקים ברכיבה / ריצה. תרגיל זה מלמד אותנו כיצד להניע את הירך ובו זמנית לייצב את עמוד השדרה. כמו כן, משפר את שיווי המשקל ומגביר מודעות ליציבה נכונה.

    Kettlebells Swing

    תרגיל באמצעות קטלבל שמשפר סיבולת, מהירות, קואורדינציה, core ועוד..

    Kettlebells Thrusters

    תרגיל קטלבל המשלב בין פלג גוף תחתון (Squat) לפלג גוף עליון (Press)

    Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    כל האמור לעיל הינו בגדר המלצה. מדובר רק בחלק מהתרגילים שניתן לשלב באימון בליווי הסבר כללי מאוד. תרגילים אלו מהווים בסיס לעבודה ואיתם ניתן לשלב וריאציות שונות על מנת לאתגר הן את המערכת הפסיכומוטורית של הגוף והן את היכולות הפיזיות של הרוכב.
    אני רוצה לסייג ולומר שכדי לעבוד נכון יש להכיר את הדגשים החשובים עבור כל תרגיל ותרגיל כדי שנוכל להימנע מפציעות, נעבוד לאורך זמן ונשמור על בטיחות הרוכב.

    דוגמאות לשני אימוני קטלבלס קצרים :

    3Cycles
    1Rep ES Kettlebells Get up
    1min Kettlebells Swing
    10Rep ES Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    3Cycles
    1Rep ES Kettlebells Get up
    1min ES Single leg Dead-lift Kettlebells
    1min Kettlebells Thrusters

  • יוגה, פילאטיס, קטלבלס והקשר בניהם

    יוגה, פילאטיס, קטלבלס והקשר בניהם

    פילאטיס מכשירים עם הקטלבלס? היו מדריכים שהרימו גבה והיו כאלה שהביעו סקרנות. לאלה שהרימו גבה היה צריך להסביר מה הקשר בין המשקולת הגדולה הזו לבין פילאטיס שהיא שיטת תרגול רכה (יחסית), זורמת ואין כל קשר בינה לבין כל צורה של משקולת. על פניו הם צודקים אז איפה נמצא הקשר? ואיך משלבים אותו בתרגול? ומה בעצם אפשר להשיג באמצעות התרגול המשולב הזה?. לפני שנתחיל עם ה"איך"? וה"מה"? נחזור קצת לבסיס, מה זה בעצם פילאטיס או יותר נכון מהם העקרונות המלווים אותנו בעבודה בפילאטיס מזרן ומכשירים?

    מעבר מעבר לשיטה: העקרונות המאחדות את כל סוגי האימון

    אם חוזרים למקורות אז יש מספר עקרונות בסיסים עליהם ביסס פילאטיס את שיטתו:

    1. נשימה – "מעל הכול. למד לנשום נכון" ג'וזף פילאטיס. הנשימה, מהווה מרכיב בלתי נפרד מהתרגיל, הנשימה מאפשרת זרימה בתנועה וביצוע תנועות קשות ומסובכות ביתר קלות. הנשימה למעשה היא מרכיב אינטגראלי של התנועה.

    2. ריכוז – בכל שלב של התרגיל מתבצע "תהליך של מודעות פנימית" עם הגוף: להרגיש, להבין ולייעל את התנועה. "מודעות הפנימית" מצריכה ריכוז מקסימאלי לאורך כל תרגיל ולאורך כל השיעור. על-ידי שליטה מוחלטת של הגוף בכל תנועה, פיזית ומנטאלית, נגיע לרמת ביצוע גבוהה. הריכוז עוזר לנו להעשיר את המודעות של גופנו ותנועתו.

    3. מרכוז – המרכז בפילאטיס מתייחס אל האזור שבין הסרעפת לעצמות האגן. כל תרגיל מתחיל ונמשך מהמרכז החוצה. חיזוק ושיפור של המרכז יוצרים גוף יציב ומאוזן.

    4. דיוק – זוהי התפתחות טבעית של מרכוז. רק תנועה מדויקת יכולה להביא לתוצאה הנכונה. תנועה לא מדויקת תמשיך לחזק את ההרגלים השגויים של הגוף. דיוק בפרטים הקטנים מוביל ליתר קלות בביצוע תרגילים מורכבים ולכאורה גם קשים.

    5. שליטה – פילאטיס קרא לשיטה שלו "contrology" כדי לתאר את המרכיב העיקרי בשיטתו. כל תנועה נעשית במחשבה מלאה ומתוך סיבה. על-ידי שליטה מלאה של הגוף הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטאלית, ואימון נכון בשיטה נמנע פציעות ונקטין את הסיכוי לפציעות, נאמן ונכין את הגוף לחיי היומיום בהתאם לצרכים האינדיבידואלים של כל אחד.
    6. קצב וזרימה – תנועה מטבעה מתמשכת, זורמת, דינאמית ונעה. המושג מתייחס גם לזרימת האנרגיה בגוף, לרצף ההפעלה של השרירים ולארגון הכוח בגוף. הקצב מצטרף לעקרון הזרימה של התנועה בעזרת שימוש נכון בנשימה ובמרכז הגוף.

    7. תנועתיות – התנועתיות של כל הגוף בו זמנית מאפשרת עבודה על טווחי תנועה מלאים של הגוף, השרירים, המפרקים ובעקבות כך מעודדת אותנו לנוע כיחידה מתוזמנת אחת ומאפשרת לגוף לנוע בצורה מיטבית ללא עומסים מיותרים ובכך מונעת מפציעות להתרחש בעת התרגול ואף יסייע לשיקום פציעות קיימות.

    נשימה, ריכוז, תנועה: המפתח לכל אימון מוצלח

    תרגול הפלאטיס מְעֹרָב בין מערכות הגוף: המערכת השרירית, המפרקית, העצבית וכו'. כך גם בתרגול הקטלבלס, תנועתיות של כל הגוף, טווחי תנועה גדולים של הגוף ובעקבות כך תנועתיות מתוזמנת, המאפשרת לגוף לנוע בצורה מיטבית ללא עומסים מיותרים ובכך מונעת מפציעות להתרחש בעת התרגול.

    הנשימה במהלך ביצוע התרגול מאפשרת זרימה בתנועה וביצוע תנועות קשות ומסובכות ביתר קלות, התרגול באמצעות הקטלבלס נעשה תוך כדי מודעות לכל חלקי הגוף ("מודעות הפנימית") כלומר מצריך ריכוז מירבי לאורך כל התרגיל והתרגול. כל תרגיל באמצעות הקטלבלס מתחיל ונמשך מהמרכז החוצה כלומר, המשקולת מוציאה את מרכז הכובד החוצה (מאיזון) ותפקידנו באמצעות השרירים התנועתיים והמייצבים להחזיר אותו לאיזון. דיוק בפרטים הקטנים במהלך התרגול הוא חלק בלתי נפרד בביצוע התרגיל וע"י כך מוביל ליתר קלות בביצוע תרגילים מורכבים ולכאורה גם קשים.

    במהלך התרגול עם הקטלבלס אנו נדרשים לשליטה מלאה של הגוף הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטאלית, התוצאה המתקבלת הינה קצב וזרימה של האנרגיה בגוף לצורך הפעלה של השרירים וארגון מחדש של הכוח בגוף. באמצעות אימון נכון בשיטה נמנע פציעות ונקטין את הסיכוי לפציעות, נאמן ונכין את הגוף לחיי היומיום בהתאם לצרכים האישיים של כל אחד.

    יישום עקרונות הפילאטיס באימונים אחרים

    לסיכום, שיטת הפילאטיס משמשת במקורה, לשיקום הגוף. תרגול באמצעות קטלבלס, הבנוי על אותם העקרונות, משלים את הפילאטיס ולוקח את התרגול צעד קדימה אל עבר התפקוד היומיומי (ישיבה, הרמת חפצים וכו).

    הלכה למעשה, דוגמא לתרגיל שיכול להמחיש את השילוב של שתי השיטות בצורה בהירה יותר:
    מ – Roll-Up ל – Roll-Over
    אימון הקטלבלס עוסק ברובו בייצוב עמוד השידרה, לכן מצאתי לנכון להוסיף את ה"אורי כדורי"- תרגיל העוסק בתנועתיות עמוד השידרה. התרגיל הינו חיבור של תרגילים הלקוחים מפילאטיס (Roll-Up ו- Roll-Over), יוגה ועולם הכושר.

    תנוחת מוצא – שכב על הגב, ידיים ישרות מעבר לראש קרובות לאוזניים, ידיים אוחזת בקרני הקטלבלס, רגליים ישרות
    תנועה וייצוב
    שלב 1 – בנשיפה משיכה למעלה.
    שלב 2 – בנשיפה גלגול לישיבה.
    שלב 3 – בשאיפה, כפיפה במרפק.
    שלב 4 – בנשיפה, התארכות לפנים.
    שלב 5 – בשאיפה, פשיטה בעמוד השדרה.
    שלב 6 – בנשיפה, פשיטה במרפק.
    שלב 7 – בנשיפה, גלגול לשכיבה.
    שלב 8 – בשאיפה, ידיים חוזרות לאחור.
    שלב 9 – בנשיפה, גלגול רגלים מעבר לראש.
    שלב 10 – בנשיפה הורדת הגב.
    שלב 11 – בנשיפה, הורדת הרגליים.

     

  • קטלבלס בארץ הקודש – מגזין קטלבלס ספורט וכושר

    קטלבלס בארץ הקודש – מגזין קטלבלס ספורט וכושר

    קטלבלס בארץ הקודש – מגזין קטלבלס ספורט וכושר – חורף 2011. אילו היו אומרים לאורי הירש לפני חמש שנים שהוא יהיה בעל המכון הגדול והפעיל ביותר לתרגול והדרכה בקטלבלס במדינת ישראל, הוא היה כנראה שואל "מה זה קטלבל ס ?"…אך מאז עברו הרבה משקולות תחת ידיו השריריות של הירש, וכיום הוא עומד בראש מכון "איתנים- קטלבלס", המאמן ומכשיר עשרות תלמידים מדי שנה בתחום, ומפיץ את תורת הקטלבלס בישראל בקרב מבוגרים, צעירים, מדריכי כושר ואף חיילי הקומנדו של צה"ל.

    עד שנת 2006 היה אורי הירש (41)  דור שני לבעלים של מכון ספורט גדול ומצליח ברמת השרון שליד תל אביב, ידוע כמומחה במגוון תחומי תרגול אחרים: תרגול תפקודי, יציבה, הרמת משקולות אולימפית, אמנויות לחימה (חגורה שחורה דאן 2 ), מדריך ומנהל חדר כושר, ומורה לפילאטיס ויוגה. באותה שנה השתתף הירש בכנס לתרגול תפקודי בלוס אנג'לס (Perform Better Functional Training Summit) – שם, בסדנה עם גרי קוק (Gray Cook), נחשף לראשונה לתרגול הקטלבלס- ונכבש. "התחברתי לקטלבלס מיד- זה הזכיר לי את אמנויות הלחימה שאני מכיר היטב מבחינת העוצמה, בשילוב עם יכולת התנועה מהפילאטיס והיוגה. הסתקרנתי, זה דיבר אלי, ורציתי להמשיך ולחקור את השיטה".
    כיון שבישראל לא שמעו אז עדיין על תרגול הקטלבלס, ובהיותה של המדינה ממוקמת במזרח התיכון, חיפש הירש מקומות קרובים יחסית באירופה, בהם יכול היה לרכוש עוד ידע והתמחות בנושא. "נסעתי ללונדון מספר פעמים, שם השתתפתי בקורסים להכשרת מדריכי קטלבלס (EKIa – Advanced Extreme Kettlebell) אצל טומי מטאיוס וביג'י רול (BJ Rule and Tommy Matthews), הייתי מאד מרוצה ממנה. והתחלתי לשלב את תרגול הקטלבלס באימוני היוגה והפילאטיס שהעברתי בסטודיו".
    באותה תקופה נאלץ הירש להתמודד עם לא מעט התנגדויות של מתאמנים ותיקים בחדר הכושר, שנוהל על ידי הירש ומשפחתו מזה שני דורות. "לקוחות ומתאמנים רבים התקשו לעכל את השינוי שחל בשיטת האימונים אצלנו- רובם היו רגילים לאימון הקונבנציונלי של חדר הכושר, והתקשו לעבור מישיבה על מכשירים לתרגול בעמידה, ולהתרגל לתנועות שנחשבו עד אז ל"אסורות", כמו הדד- ליפט והסווינג", הוא מספר, "אבל זה היה חזק ממני- האמנתי באמונה שלמה שהתרגול התפקודי הוא הדרך הנכונה ללכת בה"..
    בסופו של דבר, בעקבות התנגדות חלק ממתאמני חדר הכושר לשיטות התרגול התפקודי החליט הירש לסגור את חדר הכושר, ולפתוח מועדון שיתמחה אך ורק באמנויות התנועה- יוגה, פילאטיס פלדנקרייז, טיי-צ'י- וכמובן, קטלבלס. בכך ויתר הירש על קהל של מאות לקוחות, על מנת לקדם את סוגי התרגול בהם האמין. במקביל, החל הירש לערוך סדנאות היכרות למדריכי ספורט ומאמני כושר עם תרגול הקטלבלס. "זה לא תמיד היה פשוט- למי שבאו מעולם חדרי הכושר לא היה קל להתחבר לזה, לעומת מדריכים שבאו ממחול ואמנויות לחימה, למשל, שנכנסו לעניין בטבעיות".

    באותו שלב השתתף הירש בקורס מדריכים (Russian Kettlebell Challenge – (RKC של פבל טסטולין (Pavel Tsatsouline), "זה חידד לי עוד יותר את תפיסת התרגול, לימד אותי דברים חדשים,חיזק אצלי דברים שידעתי, וביסס את האמונה שלי בסוג התרגול הזה". הירש, שאינו מפסיק ללמוד ולהשתכלל, המשיך והתמחה גם אצל ולרי פרדנקו (Valery Fedorenko) (ב- Kettlebell Lifting Coach WKC). "הייתי בקורס ביוון, וגיליתי פן חדש ונוסף של הקטלבלס, את הקטלבלס ספורט. אמנם מדובר בשתי גישות שונות- זו של פאבל, האגרסיבית יותר, וזו של פדרנקו, התנועתית- רכה יותר, אבל במשך הזמן מצאתי דרך לשלב בין שתיהן, באופן שלתפיסתי מעשיר את התרגול ואת המתאמנים".
    בהדרגה ובבטחה צמחו במכון "איתנים קטלבלס" קבוצות מתאמנים מסורות (שלא לומר מכורות) לקטלבלס. "זה התחיל מקבוצה אחת קטנה של "חלוצים", ועבר מפה לאוזן. חלק מהמבוגרים עזבו, כי הרגישו שזה תרגול אגרסיבי מיד בשבילם והיה להם קשה להתחבר לעולם התנועתי, אבל במקומם בא קהל רענן וצעיר", מספר הירש.
    kettlebellכיום, ארבע שנים מתחילת הדרך, מתאמנים במכון עשרות "נאמני" קטלבלס, שלא היו מחליפים את סוג התרגול הזה בשום שיטה אחרת. "בהחלט אפשר לומר שקהל המתאמנים שלנו מיוחד- אלה לא מתאמני ה"מיינסטרים" של חדרי הכושר, הם לא באים לראות ולהיראות, אלא ללמוד ולשפר יכולות גופניות ומנטליות. כולנו עברנו, איש בתורו, שינוי תרבותי, לכיוון תרגול תנועה תפקודי שמותאמים לחיי היום יום. גילינו עולם הוליסטי של גמישות, שיווי משקל, תנועתיות, וכמובן יכולות גופניות משופרות".
    בהמשך השתתף גם בסדנה מתקדמת של IKFF Level 2 Fitness and Movement Dynamics עם סטיב קוטר (Steve Cotter) ובהדרגה שכלל הירש את שיטות האימונים בקטלבלס, תוך שימוש בידע שצבר מתחומי ההתמחות השונים שלו. "התנסיתי בשיטות השונות, היה לי זמן לטעות ולתקן, בהדרגה סיננתי אלמנטים שונים מכל השיטות, באופן שנוצרת סינרגיה בין סגנונות ה- RKC וה- WKC, לצד אלמנטים מתחום היוגה, הפילאטיס ואמנויות הלחימה. העבודה הזו כרוכה בהתמודדות מנטאלית שדורשת ממך להתגבר על קשיים הן כמתאמן, והן כמאמן. ללוות אנשים שלא נכנסים לשיטה בקלות, ללמד אותם לא להישבר, לעבור איתם את האתגרים, עד לרגע שבו הם כן מצליחים להפנים את השיטה- זה אתגר מרתק, ואני נהנה לעמוד בו יום יום".
    עשרות מדריכים כושר כבר עברו קורסי הכשרה באיתנים קטלבלס, ומפיצים את התורה הלאה. בעקבות החשיפה שמעו על הירש ותרגול הקטלבלס גם ביחידות העילית של צה"ל. "בעזרת אדל,פיזיותרפיסטית של אחת מיחידות הקומנדו, שראתה את היתרונות בשיטה, התחלתי בהכשרת מדריכים ולוחמים ביחידות הקומנדו. בסטטיסטיקה שנעשתה לא מזמן ביחידות הללו התברר שהשיטה מסייעת משמעותית בהקטנת מספר הפציעות באימונים".
    עם ההצלחה בשטח הגיעה גם ההתעניינות התקשורתית- הירש מתראיין לעיתים מזומנות בעיתונות ובטלוויזיה, ולאחרונה אף הוציא סדרת די.וי. די המדגימה את השיטה, ואת "ספר הקטלבלס"- הספר הראשון בעברית המסביר את שיטת התרגול התפקודי ותרגול הקטלבלס, וכולל גם הדגמות מפורטות של התרגילים. בנוסף, הירש הוא היבואן היחיד בארץ של ציוד קטלבלס. "אנחנו לא עושים קידום מכירות או פרסום, מלבד ה"פייסבוק", שם התגבשה סביב המכון קהילה פעילה ודינאמית. אני לא חותר להגדיל את המכון עוד ועוד. חשוב לי שאלה שכן מתאמנים יבינו את העניין עד הסוף ויפנימו את העקרונות ההוליסטיים והתנועתיים שבו".
    .במכון איתנים ניתן לראות כיום צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, מתאמנים בהתמדה ובהנאה בקטלבלס, (כולל מפגשי תרגול מחוץ למכון, בפארקים, שהופכים לאחר מכן לפיקניק חברתי). "אין ספק שהמכון הפך לקהילה שהיא הרבה מעבר לתרגול עצמו", מסכם הירש, "מדובר לא רק בתרגול, אלא גם בהשקפת עולם ובדרך חיים".
    ואגב השקפת העולם ההוליסטית- כשנולדה בתו הבכורה של הירש לפני כשנה, היא צולמה מיד לצד משקולת קטלבלס קטנה בת 3 קילוגרם… להיט גדול בקרב ידידי מכון איתנים קטלבלס בפייסבוק. ככה זה כנראה, כשהופכים את הקטלבלס לדרך חיים.

  • תרגול תנועתי באמצעות קטלבלס ואומנויות לחימה

    תרגול תנועתי באמצעות קטלבלס ואומנויות לחימה

    אחרי למעלה מ 25 שנות תרגול אומנויות לחימה ואתנחתא בתקופה האחרונה, אחת השאלות השכיחות ביותר שאני נשאל על ידי מאמנים ומכרים מתחום אומנויות הלחימה היא : "אורי, לא חסר לך אומנויות לחימה ?" תשובתי היא שמעולם לא הפסקתי , כמורה לתנועה וכושר המתמחה בענפי ספורט (אומנויות לחימה, הרמת משקולות אולימפיים) וכושר שונים (חדר כושר, יוגה, פילטיס), אני מצוי בחיפוש מתמיד אחר טכניקות תרגול חדשות (מבלי לאבד את השורשים שלי).

    ההכרות שלי עם עולם של אומנויות לחימה התחיל בג'ודו אצל יורם הדר (דרך הרכות/הגמישות), התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה מיטבית של גופנו על מנת להכניע את היריב על ידי הטלה, ריתוק, חניקה או בריח. הטכניקה מבוססת על תיעול כוחו של היריב לטובתנו, תנועות אלה מפתחות את היכולת הגופניות והתפקוד של הגוף, ולמרות שאינן נמצאות בשימוש בחיי היום יום, הם מביאות לשיפור ניכר בתפקוד של המתרגל .
    המשכתי לקרטה שוטו-קאן אצל מקס אזולאי, שהתרגול בו בדרך כלל מורכב משלושה חלקים עיקריים: תרגילי בסיס (קיהון), קרבות (קומיטה) וסדרות של תנועות קבועות מראש המדמות טכניקות כנגד יריב (קאטות). בקרטה לא משתמשים בכוח לבד, כי אם ב"קימה" (מיקוד מתפרץ), שהוא המשקל ומרכז הכובד של הגוף, מפני שהתנועה מ"הקימה" מנצלת את כל משקל הגוף והיא חזקה מתנועה הנובעת משרירי היד או הרגל בלבד. מאסטר ג'ישין פונקושי מייסד השיטה שם דגש על בריאות, נשימה, שחרור אנרגיה ושליטה יוצאת דופן בגוף ובנפש. אחת המנטרות שלו הייתה : "המטרה העיקרית של אמנות הקרטה אינה טמונה בניצחון או בתבוסה אלא בשאיפה לאופי מושלם של המתאמן"

    השוטו-קאן מקנה דרך חיים, קואורדינציה, כבוד לזולת, משמעת ובטחון עצמי. במהלך השנים התפתחתי והמשכתי בלחימה משולבת עם אלי אלימלך שהיא שיטה המשלבת קראטה מגע מלא ואגרוף תאילנדי, במטרה ליצור שיטה חזקה ויעילה יותר על ידי שילוב היתרונות של כל שיטה בנפרד. אחד מעקרונות היסוד של השיטה הוא קו מחשבה פתוח, וחיפוש מתמיד אחר שיפורים שההתקדמות של כל אדם הינה קודם כל עם עצמו ולא בהשוואה לאחרים.

    לוחם אינו נמדד רק ע"פ כוחו, גמישותו או יכולת הסיבולת שלו, מלוחם נדרשת מיומנות טכנית ויכולת תנועתית גבוה. (אני מתייחס לרובד הגופני ללא התייחסות לרובד הנפשי) תרגול תנועתי באמצעות קטלבלס, על פי תפיסתי נכנס לקטגוריה של אומנות תנועה כמו, אומנויות הלחימה, המחול ודומיהם. בתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס אנו נדרשים לתנועה מיטבית של גופנו, תוך ניצול המבנה הייחודי של המשקולת לצורך שיפור ושיכלול יכולת התנועה שלנו.
    כמו בשוטו-קאן בתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס אנו נדרשים לעבוד בצורה דינאמית ומשוחררת ללא נוקשות, לשלב קואורדינציה, כוח מתפרץ ומרכיבים נוספים שייחודיים לשיטה ונמצאים באומנויות לחימה כגון: סיבולת, גמישות, דיוק, שליטה ושיווי משקל.
    בתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס, כמו באומנויות לחימה, נדרשת מחזוריות של תאוצה, מאמץ ורפיון, קרי האצת המכה, במינימום זמן (הנפה), ובלימה, ספיגת אנרגיה גבוהה הנוצרת במהלך התקפת היריב (חזרה מהנפה).
    ולמה הכוונה? באומנויות לחימה, אנו נדרשים להיות משוחררים כשאנו מתגוננים, ולייצר כוח מתפרץ כשיוצאים להתקפה. במצב הפוך, כאשר הגוף בלחץ (נוקשה) בזמן הגנה, היכולת לצאת להתקפה יורדת, ועוצמת ההתקפה מוגבלת ונמוכה.
    כך גם בתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס אנו נדרשים להישאר משוחררים במאמץ, מה שמאפשר לנו להפיק עוצמה (כוח + מהירות) במהלך התרגול, מצב שמשפר משמעותית את היכולת התנועתית של הגוף. ניתן לדמות זאת לקפיץ, שכדי להגיע למיצוי מיטבי של האנרגיה שלו עליו להיות באיזון שבין מתח לרפיון. במצב של חוסר מתח (אלסטי) או במצב של עודף מתח (פלסטי), הקפיץ מאבד את כוחו ואת יכולת התנועה הפוטנציאלית שלו.

    בדומה לתרגול באומנויות לחימה גם בתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס, על פי תפיסתי, מושם דגש מרכזי לאיכות התנועה ולטכניקה (טכניקה קודמת לכושר גופני). ערך מוסף גדול שיש לתרגול תנועתי באמצעות קטלבלס, הוא מהווה תרגול להעצמה אישית בדומה לאומנויות לחימה. דרך התרגול הגופני משיגים תרגול נפשי, כמו: ריכוז, נחישות, משמעת, ביטחון עצמי, ערך עצמי גבוהה, ורצון להשתפר כל הזמן, כשהדגש החשוב הינו התקדמות של כל מתרגל ביחס לעצמו הן כחלק מקבוצה והן לבד בהתאם ליכולותיו ולקצב שלו.