אורי הירש

מחשבות ותובנות על תרגול תנועתי־תפקודי, קטלבלס, יוגה ופילאטיס

קטגוריה: תרגול תנועתי־תפקודי

  • ויטמין פי

    ויטמין פי

    יש אנשים שמחפשים את התרגיל המושלם, התפריט המושלם או שיטת הקסם. אבל ברוב המקרים הגוף משתנה דווקא מדברים קטנים שחוזרים על עצמם. עוד הליכה, עוד נשימה עמוקה, עוד תנועה מדויקת. לא מהפכה – אלא התמדה שקטה. קצת כמו לשתול עץ ולגלות אחרי שנים שיש צל.

    ההבדל בין מי שמתחיל לבין מי שמתמיד הוא לא תמיד כוח רצון, אלא מוכנות. הגוף פחות אוהב הפתעות ויותר אוהב קצב, הרגלים וסדר קטן בתוך הבלגן של החיים. תכנון טוב איננו נוקשות אלא דרך להישאר בתנועה גם כשהמציאות משתנה.

    אפשר לקרוא לזה ויטמין P.

    P = Practice – תרגול.
    הגוף לומד דרך חזרתיות. תרגול עקבי הופך להרגל, והרגל נכון הופך עם הזמן לחלק מהאדם.

    P = Prepared – מוכנות.
    להכיר מראש את הרגעים שבהם הכי קל לוותר. לפעמים הכנה קטנה מראש מונעת ויתור גדול.

    P = Plan – תכנון.
    לבנות תהליך שמתאים לחיים עצמם, בצעדים קטנים שאפשר להתמיד בהם לאורך זמן.

    P = Plasticity – גמישות.
    החיים משתנים כל הזמן. היכולת להתאים את עצמכם בלי להישבר היא חלק מהתהליך, לא סטייה ממנו.

    בסוף, הגוף מגיב פחות להצהרות ויותר למה שחוזר על עצמו לאורך זמן.

  • תרגילים להקלת כאבי צוואר וכתפיים

    תרגילים להקלת כאבי צוואר וכתפיים

    כאבי צוואר וכתפיים נובעים לרוב מחוסר תנועתיות בגב העליון — לא מהצוואר עצמו. הגישה המעשית כוללת שלושה שלבים: שחרור רקמות בגליל וכדור עיסוי, שיפור תנועתיות עמוד השדרה החזי, וחיזוק חגורת הכתפיים. 17 תרגילים מחולקים לשתי קבוצות מפורטים למטה.

    עודכן לאחרונה: אפריל 2026 | אורי הירש — מדריך תנועה בכיר, מכון איתנים 1964

    כאבים באזור הצוואר, הכתפיים והגב העליון שכיחים. שעות ארוכות מול מסך, טלפונים חכמים, וחוסר תנועה תורמים להחמרה. אבל גם מתרגלים פעילים — ברמת משקולות, קרוספיט, קטלבלס — עשויים לסבול מאותם כאבים, מסיבות שונות.

    המדריך הזה מציע גישה מעשית: ריכוך, שחרור, ושיפור טווחי התנועה — בהדרגה, ללא הבטחות.

    למה כואב לי הצוואר והכתפיים?

    שתי קבוצות שונות, אותו כאב:

    • אנשים יושבניים: חוסר תנועה מוביל לחולשה שרירית, יציבה לקויה ובסוף — כאב.
    • מתרגלים פעילים: ביצוע תרגיל בטכניקה שגויה, חוסר גמישות נדרשת, או התקדמות מהירה מדי בעומסים — כל אלה עלולים לגרום לפיצוי תנועתי ולכאב.

    בשני המקרים, הגוף פועל כשרשרת. כשחוליה אחת נחסמת, חוליה אחרת מפצה — ונשחקת.

    היתרונות של תרגול

    תרגול מתאים עשוי לשפר את טווחי התנועה, לשפר יציבה, ולאזן בין גמישות וכוח. זו לא ערובה לפתרון, אבל עבור רבים זה חלק משמעותי מהתמונה.

    לפני שמתחילים: כאשר כאב מופיע בזמן התרגול — עוצרים. התרגול מתווסף לטיפול רפואי, לא מחליף אותו. תדירות מומלצת: עד 5 דקות ביום, 1–2 תרגילים מכל קבוצה (עד 4 סך הכל).

    3 צעדים להקלה ושיקום

    צעד 1

    הכנת הגוף — הורדת מתח ופתיחת רקמות

    גליל עיסוי וכדור עיסוי עשויים לסייע בשחרור מתח ברקמות — בגב העליון, בשכמות ובחזה. זה לא טיפול, אבל כהכנה לפני תרגול הוא עשוי לשפר את התגובה.

    לביצוע שלב זה בבית נדרש גליל וכדור עיסוי מתאימים.

    לחנות הציוד
    צעד 2

    שיפור טווחי תנועה — עמוד שדרה חזי ושכמות

    הצוואר מסתמך על תנועתיות הגב העליון. כשעמוד השדרה החזי נוקשה, הצוואר מפצה. תרגילים לשיפור התנועתיות החזית מפחיתים את העומס על הצוואר.

    צעד 3

    חיזוק וייצוב חגורת הכתפיים

    כתפיים חלשות או לא מיוצבות גוררות עומס על הצוואר. תרגילי הרחקת כתפיים מהאוזנים, תרגילי קשת ותרגילי תלייה בונים חוזק ומייצבים את חגורת הכתפיים לאורך זמן.


    תרגילים מעשיים — לפי שלבים

    קבוצה א׳ — ריכוך והפחתת מתח שרירי

    1. גליל עיסוי — גלגול על עמוד השדרה החזי (מפתח הלב לכתפיים)

    2. גליל עיסוי — גלגול על הצד החיצוני של השכמה

    3. גליל עיסוי — תנועת פיתול על עמוד השדרה החזי

    4. כדור עיסוי — שכמה בעמידה כנגד קיר

    5. כדור עיסוי — חזה בעמידה כנגד קיר

    6. כדור עיסוי כפול — שכמות בשכיבה

    7. כדור עיסוי כפול — הפנייה מצד לצד בחלק האחורי של הראש בשכיבה


    קבוצה ב׳ — שיפור טווחי תנועה וחיזוק

    8. הרחקת כתפיים מהאוזנים באמצעות גלגול גליל

    9. הרמת חזה בשכיבה על הבטן — ידיים מושכות מאחור

    10. כלב מביט מעלה ומטה — תנועתיות ירכיים ועמוד שדרה חזי עם יציבות מתנית

    11. חצי קשת

    12. קשת

    13. עמידת ידיים עם קיר

    14. תלייה — מתח: אחיזה עילית, אחיזה תחתית וקיפינג

    15. קטלבלס — Halo (כפרות)

    16. קטלבלס — Windmill

    17. קטלבלס — Overhead Squat

  • תרגילים להקלת כאבי גב תחתון

    תרגילים להקלת כאבי גב תחתון

    כאבי גב תחתון נובעים לרוב מאיבוד תנועתיות באגן, בירך או בגב העליון — לא בגב עצמו. הגישה המעשית כוללת שלושה שלבים: שחרור רקמות בגליל עיסוי, בניית יציבות ליבה, ופשיטות מבוקרות. 18 תרגילים מחולקים לשלוש קבוצות מפורטים למטה.

    עודכן לאחרונה: אפריל 2026 | אורי הירש — מדריך תנועה בכיר, מכון איתנים 1964

    אם הגעתם לכאן, סביר שכבר ניסיתם כמה דברים. אולי פיזיותרפיה, אולי משככי כאבים, אולי זהירות בהרמה. הכאב חזר.

    כאבי גב תחתון אינם גזירת גורל. הם גם לא בעיה שנפתרת בתרגיל בודד. המדריך הזה מסביר מה עשוי לקרות בגוף ומציע גישה מעשית — בהדרגה, ללא הבטחות.

    למה כואב לי הגב התחתון?

    כאב הוא איתות — לא תמיד ממקום הכאב עצמו. הגוף פועל כשרשרת תנועתית: כל מפרק ואזור ממלא תפקיד. כשאזור סמוך — הירך, האגן, הגב העליון — מאבד תנועתיות, הגב התחתון מפצה. הוא נועד להיות יציב, אבל מתחיל לזוז יותר מדי. כך נוצר עומס.

    לכן שחרור של הגב הכואב בלבד לעיתים לא מספיק. צריך להחזיר תנועתיות לאזורים שאיבדו אותה, ויציבות לאזורים שצריכים אותה.

    ממה כדאי להימנע?

    • כפיפות בטן (Crunches): יוצרות עומס חוזר על הדיסקים. בנוכחות כאב גב, עשויות להחמיר.
    • מתיחות רק של המקום הכואב: אם הגבלה נמצאת בירך או בגב העליון, שחרור הגב לבד לא יגיע לשורש.
    • מנוחה מוחלטת: הימנעות ממושכת מתנועה מחלישה שרירי ייצוב ומאטה התאוששות.
    • ישיבה סטטית ממושכת: מגבירה עומס ומקצרת שרירים. קומו כל 20–30 דקות.

    3 צעדים להקלה ושיקום

    צעד 1

    הכנת הגוף — הורדת מתח ופתיחת רקמות

    לפני תרגול ייצוב וחיזוק, כדאי להפחית תחילה את הטונוס השרירי המוגבר. גליל עיסוי (Self-Myofascial Release) עשוי לסייע בשחרור מתח ברקמות — בגב העליון, בישבן ובירך — ולהכין את הגוף לתרגול.

    זה אינו טיפול. אבל כהכנה יומיומית, הוא עשוי לשפר את התגובה לתרגול שאחריו.

    לביצוע שלב זה בבית נדרש גליל מתאים. בחנות קטלבל תמצאו ציוד שאנחנו מכירים ומשתמשים בו בסטודיו.

    לחנות הציוד
    צעד 2

    בניית יציבות מבפנים — נשימה וליבה

    יציבות עמוד השדרה המתני אינה מגיעה מכפיפות בטן. היא מתבססת על שרירי הגו כולם — בטן עמוקה, גב, ישבן — שעובדים יחד. המפתח הוא הקשחה מתואמת, לא שאיבה.

    • נשימה אפית וסרעפתית: הנשימה בונה לחץ תוך-בטני שתומך בעמוד השדרה מבפנים.
    • עמידת שש יד ורגל נגדית (Bird-Dog): תרגיל ייצוב שמלמד את הגוף לשמור על יציבות תחת עומס.
    • פלאנק צדי: מחזק שרירי צד הגו ומייצב את האגן.

    צעד 3

    שחרור דרך פשיטה

    רוב האנשים נמצאים בכפיפה רוב שעות היום — ישיבה, נהיגה, מסכים. פשיטות מבוקרות לאחור (Extension) מאזנות דפוס זה ועשויות להפחית עומס על הדיסקים והרצועות.

    פשיטה נכונה מתחילה מהגב העליון, הדרגתית — לא מהמותן בלבד.


    תרגילים מעשיים — לפי שלבים

    לפני שמתחילים: כאשר כאב מופיע בזמן התרגול — עוצרים. התרגול מתווסף לטיפול רפואי, לא מחליף אותו. תדירות מומלצת: עד 5 דקות ביום, 1–2 תרגילים מכל קבוצה.

    קבוצה א׳ — ריכוך והפחתת מתח שרירי

    1. גליל עיסוי — עמוד השדרה החזי (מפתח הלב לכתפיים)

    2. גליל עיסוי — הצד החיצוני של השכמה

    3. גליל עיסוי — פיתול על עמוד השדרה החזי

    4. גליל עיסוי — הצד החיצוני של הירך

    5. גליל עיסוי — קדמת הירך

    6. גליל / כדור עיסוי — פנים הירך (מהברך לאמצע)

    7. גליל עיסוי — הצד החיצוני של הישבן

    8. גליל / כדור עיסוי — השוק (מהקרסול לברך)


    קבוצה ב׳ — שיפור טווחי תנועה

    9. מתיחה למקרבי הירך (עם שמירה על יציבות מתנית)

    10א. בעמידת כריעה — מתיחה לכופפי הירך

    10ב. מתיחה לכופפי הירך עם רצועת מתיחה

    10ג. מתקן לסקווט על רגל אחת — מתיחה לכופפי הירך

    11. סדרת מתיחות לאחורי הירך

    12. תנוחת היונה — מתיחה לישבן

    13. כלב מביט מעלה ומטה — תנועתיות ירכיים ועמוד שדרה חזי


    קבוצה ג׳ — חיזוק שרירי הליבה

    עמוד השדרה המתני נועד להיות יציב. יציבות זו מתבססת על הפעלה מתואמת של שרירי הגו — לא על שאיבת בטן.

    14. הורדת רגל בשכיבה על הגב

    15. הרמת אגן בשכיבה על הגב

    16. יציבות עמוד שדרה מתני

    17. הרמת רגלים בשכיבה על הבטן

    18. בעמידת שש — ניתוק יד ורגל נגדית (Bird-Dog)


    המלצות יישומיות ליומיום

    • ישיבה: קומו כל 20–30 דקות. זווית של כ-110 מעלות בין גב לירך עדיפה על 90. תמיכה קטנה לגב התחתון מסייעת.
    • עמידה: עמידה אסימטרית (רגל אחת על הגבהה קטנה, החלפה) מפחיתה עומס.
    • שינה: שינה על הצד עם כרית בין הברכיים שומרת על עמוד השדרה בניטרל.
    • הרמה: גב ישר, חפץ קרוב לגוף, משקל מחולק בין שתי הידיים.
    • תנועה בשגרה: הליכה, שחייה, רכיבה — סדירות חשובה יותר מעצימות.
  • בניית תוכנית אימון קטלבלס

    בניית תוכנית אימון קטלבלס

    תכנית אימון קטלבלס: דוגמה יישומית לשליטה בעצימות התרגול

    זהו הפוסט השלישי והמסכם בסדרה העוסקת בעקרונות האימון, בעצימות התרגול ובמשתנים המשפיעים על העבודה עם קטלבלס. לאחר שבחנו את עקרונות ההעמסה וההדרגתיות, ולאחר מכן את המשתנים המשפיעים על עצימות התרגול, נציג הפעם דוגמה מעשית לתכנית אימון מדורגת המשלבת טכניקה, עומס, שליטה והתקדמות לאורך זמן.

    מטרת התכנית אינה רק לשפר כוח או סבולת, אלא להמחיש כיצד ניתן להשתמש במשקל הקטלבל, בקצב העבודה, במשך התרגול ובאופן החלפת הידיים כדי לשלוט בעצימות בצורה מדויקת, בטוחה ומדידה.

    עקרון יסוד: טכניקה קודמת לכושר גופני

    לפני שמתחילים את תכנית האימון, חשוב להבין כי איכות הביצוע קודמת לעומס. גם אם התרגול אינו מושלם, השליטה והדיוק יתפתחו עם הזמן באמצעות תרגול עקבי ומודע. מטרת התרגול בקטלבלס אינה רק לפתח כוח, אלא גם לשפר שליטה, קואורדינציה, מיומנות ויכולת תנועה לאורך זמן.

    אימון מאומץ מדי, ללא שליטה תנועתית מספקת, עלול להוביל להתשה, לירידה באיכות התנועה ואף לפציעות. לכן, באיתנים אנו פועלים לפי עיקרון פשוט: טכניקה קודמת לכושר גופני.

    התחלה נכונה: עומס מתון ולהתיידד עם הקטלבלס

    מומלץ להתחיל בעומס מתון, גם אם הוא מרגיש קל יחסית. היכרות הדרגתית עם הקטלבל ועם דפוסי התנועה מאפשרת לבנות בסיס יציב של שליטה, יציבה ותיאום תנועתי. ככל שהטכניקה מתייצבת ואיכות התנועה נשמרת לאורך זמן, ניתן להעלות בהדרגה את המשקל, את קצב העבודה או את משך התרגול.

    תרגיל עיקרי בתכנית: Kettlebell Snatch

    התרגיל המרכזי בדוגמה שלפנינו הוא Kettlebell Snatch – תרגיל מתקדם המיועד למתרגלים שכבר רכשו שליטה טובה בתרגילי היסוד של הקטלבלס. למי שעדיין בראשית דרכו, מומלץ לבצע את אותה התכנית באמצעות Kettlebell Clean, המאפשר ללמוד את עקרונות התנועה והשליטה בעומס בצורה הדרגתית יותר.

    תרגילים נוספים המתאימים למבנה התכנית

    תרגילי הנפה:
    Clean, Snatch

    תרגילי דחיקה:
    Press, Push Press, Jerk

    תרגילים משולבים:
     Long cycle

    מבנה התכנית נשען על אותם עקרונות של העמסה הדרגתית, שליטה בעצימות ואיכות תנועה, ולכן ניתן להתאים אותו למגוון רחב של תרגילי קטלבלס בהתאם לרמת המתרגל ולמטרותיו.

    דוגמה לתכנית תרגול מדורגת – 13 שבועות

    התכנית הבאה היא דוגמה בלבד. ניתן לשנות את המשקל, משך התרגול, קצב העבודה ותדירות החלפת הידיים בהתאם לרמת המתרגל ולמטרותיו. מטרתה להמחיש כיצד ניתן ליישם בפועל את עקרונות ההעמסה וההדרגתיות שהוצגו במאמרים הקודמים.

    שבוע זמן (דקות) משקל (ק"ג) החלפת ידיים קצב חזרות חזרות סה"כ
    1 6 8 כל דקה כל 10 שניות 18 ימין / 18 שמאל
    2 10 8 כל דקה כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    3 10 8 2/2/2/2/1/1 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    4 10 8 3/3/2/2 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    5 10 8 5/5 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    6 10 12 2/2/2/2/1/1 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    7 10 12 3/3/2/2 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    8 10 12 5/5 כל 10 שניות 30 ימין / 30 שמאל
    9 10 12 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 48 ימין / 48 שמאל
    10 10 12 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    11 10 16 2/2/2/2/1/1 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    12 10 16 3/3/2/2 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל
    13 10 16 5/5 כל 5-6 שניות 60 ימין / 60 שמאל

    דגשים לתרגול

    להתחיל ביד החלשה – כדי לתת תשומת לב לצד הפחות דומיננטי ולצמצם פערים בין הצדדים.

    איכות לפני כמות – כל חזרה היא תרגול בפני עצמו. עדיף חזרה מדויקת אחת מאשר עשר חזרות לקויות. זכרו: טכניקה קודמת לכושר גופני.

    קצב והדרגתיות – אין למהר. אם יש צורך להישאר בשבוע מסוים זמן ארוך יותר, זה בסדר גמור. ההתקדמות אינה נמדדת במהירות, אלא ביכולת לשמור על איכות תנועה לאורך זמן.

    הכנה לפני התרגול – מומלץ לשלב תרגילי תנועתיות, עבודה עם גליל עיסוי, כדור עיסוי ותרגילי משקל גוף כהכנה לעבודה עם הקטלבל.

    עצירה במקרה של כאב – יש להבחין בין מאמץ תקין לבין כאב. כאב חד, כאב שמחמיר במהלך התרגול או כאב שאינו חולף לאחריו מחייבים עצירה ובדיקה.

    תרגילי עזר – לשיפור ה-Snatch ניתן לשלב תרגילים כגון High Pull ו-Kettlebell Swing.

    ומה הלאה?

    סיימתם את 13 השבועות? ניתן להתחיל מחזור נוסף עם משקל גבוה יותר, לבחור תרגיל אחר או לשנות את אחד ממשתני העצימות. אפשר לעבור למשל ל-Press, Push Press, Jerk או Long Cycle.

    בדיוק כפי שמילו מקרוטון הגדיל את העומס בהדרגה לאורך זמן, כך גם בתרגול עם קטלבלס ההתקדמות אינה נמדדת בקפיצות חדות, אלא בצבירה עקבית של יכולת, שליטה וניסיון. העיקר הוא להמשיך להתקדם בהדרגה, לשמור על טכניקה מדויקת ולתרגל תנועה חכמה לאורך זמן.

    תרגול, קהילה והתמדה

    תרגול עם קטלבלס דורש טכניקה, סבלנות והדרגתיות. לכן חשוב לתרגל בסביבה המאפשרת ללמוד, להתקדם ולקבל הכוונה לאורך הדרך. במכון איתנים 1964 אנו שמים דגש על תנועה נכונה, טכניקה והתקדמות הדרגתית, לצד קהילה ידידותית של מתרגלים הלומדים ומתפתחים יחד.

    לפרטים נוספים על שיעורי קטלבלס: מכון איתנים 1964 – קטלבלס

    לקריאה נוספת

    סדרת מאמרים זו מציגה את עקרונות ההעמסה, ההדרגתיות והעצימות בתרגול עם קטלבלס. הרחבה בנושאי טכניקה, תכנון תרגול ועקרונות תנועה ניתן למצוא בספר:

  • משתנים המשפיעים על העצימות בתרגול קטלבלס

    משתנים המשפיעים על העצימות בתרגול קטלבלס

    בפוסט הקודם, שעסק בעקרונות האימון דרך סיפורו של מילו מקרוטון, הדגשנו עד כמה חשוב להפעיל על הגוף עומסים בצורה חכמה – כדי לשפר את הכושר ואת היכולת התנועתית מחד, ולצמצם את הסיכון לפציעות מאידך. מילו לא התחיל להרים פר בוגר. הוא התחיל בעגל קטן, והגדיל את העומס בהדרגה. בדיוק כך יש לנהוג גם בתרגול עם קטלבלס.

    כעת נבחן מהם המשתנים המרכזיים המשפיעים על עצימות התרגול, וכיצד ניתן להשתמש בהם כדי להתקדם, להתחזק ולהשתפר – מבלי לוותר על שליטה, דיוק ואיכות תנועה.

    חידוד עקרונות ההעמסה וההדרגתיות באימון

    עומס התרגול או משך הזמן: העומס יכול להגיע ממשקל הקטלבל, ממשך הזמן או מקצב התרגול. מה שחשוב הוא לשמור על טכניקה מדויקת גם כשהעומס עולה. באיתנים אנו פועלים לפי עיקרון פשוט: טכניקה קודמת לכושר גופני. כאשר איכות התנועה נפגעת, לא רק שהתרגול הופך לפחות יעיל, אלא גם עולה הסיכון לפציעה.

    הארכת משך הזמן בהדרגה: אחת הדרכים להגדיל את העומס היא להאריך את משך התרגול. ככל שהשליטה בתנועה משתפרת והגוף מסתגל למאמץ, ניתן להאריך בהדרגה את זמן העבודה או לקצר את זמני המנוחה. המטרה אינה לעבוד זמן רב ככל האפשר, אלא לשמור על איכות תנועה לאורך כל התרגול.

    משקל הקטלבל: לא כל עלייה במשקל שווה עלייה באפקטיביות. תוספת משקל צריכה להגיע לאחר שליטה בתנועה, בקצב ובנשימה, ולא לפניה. זוהי גישה המאפשרת שיפור בטוח והדרגתי.

    משתנים ייחודיים שמאפשרים שליטה בעצימות תרגול קטלבלס

    1. קצב חזרות לדקה (Rep Per Minute – RPM)

    לכל תרגיל קטלבלס יש קצב, זרימה ודינמיקה ייחודיים. במקום להתמקד רק במספר החזרות הכולל, ניתן להגדיר מראש את משך התרגול ואת מספר החזרות הרצוי לדקה. כך ניתן לשלוט טוב יותר בעצימות התרגול, לשמור על איכות התנועה לאורך זמן ולהימנע ממצב שבו המהירות באה על חשבון הטכניקה. הגישה הזו מאפשרת מדידה פשוטה של קצב העבודה והתמקדות במה שחשוב באמת – תנועה איכותית, בטוחה ואפקטיבית.

    2. משך עבודה בכל יד (Minute Per Hand – MPH)

    משך העבודה בכל יד הוא משתנה מקובל בעולם הקטלבלס התחרותי, ומאפשר שליטה נוספת בעצימות התרגול. ככל שנפחית את תדירות החלפת הידיים במהלך העבודה, כך נגדיל את משך החשיפה לעומס בכל צד.

    החלפת ידיים מאפשרת התאוששות חלקית ליד הפעילה, ולכן תרגול הכולל החלפה תכופה – למשל בכל דקה – ייחשב בדרך כלל לעצימות נמוכה יותר. לעומת זאת, עבודה ממושכת יותר בכל יד יוצרת עומס מתמשך ומשמעותי יותר. משתנה זה רלוונטי בעיקר בתרגילים כגון Clean, Snatch ו-Swing.

    3. תרגול ביד אחת לעומת שתי ידיים

    תרגול קטלבלס יכול להתבצע ביד אחת או בשתי ידיים, בהתאם לסוג התרגיל ולרמת המתרגל. ההבדל בולט במיוחד בתרגילים כגון Clean, Squat, Press, Push Press, Jerk ו-Long Cycle.

    במקרים רבים נהוג להתחיל בתרגול ביד אחת, המאפשר למידה הדרגתית יותר של התנועה ושל השליטה בגוף. לאחר רכישת טכניקה נכונה וארגון תנועתי יציב, ניתן לעבור לעבודה עם שני קטלבלס. מעבר זה מגדיל את העומס, מציב דרישות גבוהות יותר ליציבה ולקואורדינציה, ומאפשר המשך התקדמות תוך שמירה על אותם עקרונות של העמסה והדרגתיות.

    דוגמה לתרגול

    תרגיל: Clean ביד אחת
    זמן: 4 דקות
    קצב: 10 חזרות בדקה
    החלפת ידיים: כל דקה
    משקל: 12 ק"ג

    בדוגמה זו ניתן לשנות את משקל הקטלבל, את משך התרגול, את קצב העבודה או את תדירות החלפת הידיים. כל אחד מהמשתנים הללו ישפיע על עצימות התרגול בצורה שונה. עם זאת, חשוב לזכור את עיקרון היסוד: טכניקה קודמת לכושר גופני. כל שינוי בעומס צריך להיעשות תוך שמירה על איכות התנועה.

    התרגול עם קטלבלס הוא הרבה יותר מהנפות ומשקלים. זהו תהליך מתמשך של למידה, דיוק, חיזוק ובניית יכולת תנועתית לאורך זמן. עקרונות ההעמסה, ההדרגתיות, הייחודיות וההתמדה, שאותם ממחיש סיפורו של מילו מקרוטון, ממשיכים להנחות גם כיום את הדרך שבה אנו בונים כוח ויכולת גופנית.

    זהו חלקו השני של סדרת מאמרים בת שלושה חלקים העוסקת בעקרונות האימון דרך סיפורו של מילו מקרוטון ויישומם בתרגול קטלבלס. במאמר הראשון עסקנו בעקרונות היסוד של תורת האימון. במאמר זה בחנו כיצד ניתן לשלוט בעצימות התרגול באמצעות משתנים שונים.

    במאמר הבא נחבר את כל העקרונות הללו לכדי תוכנית תרגול מעשית, ונראה כיצד ניתן לבנות תוכנית קטלבלס הדרגתית ומותאמת אישית – מהמתרגל המתחיל ועד למתרגל המתקדם.

    תרגול, קהילה והתמדה

    שליטה בעצימות היא מיומנות נרכשת. במכון איתנים 1964 אנו מתרגלים קטלבלס תוך התאמת העומס, הקצב והטכניקה לרמת המתרגל. לפרטים נוספים על שיעורי קטלבלס: מכון איתנים 1964 – קטלבלס

    לקריאה נוספת:

  • מילו מקרוטון – העמסה, הדרגתיות והתמדה בתרגול

    מילו מקרוטון – העמסה, הדרגתיות והתמדה בתרגול

    מילו מקרוטון, מהמתאבקים המפורסמים ביותר ביוון העתיקה במאה ה־6 לפנה"ס, נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם עקרון ההעמסה ההדרגתית. לפי המסופר, הוא זכה שש פעמים ברציפות במשחקים האולימפיים, אך לא רק הישגיו הפכו אותו למפורסם.

    האגדה מספרת שמילו החל לשאת על כתפיו עגל בן יומו. מדי יום היה נושא אותו למרחק קבוע. ככל שהעגל גדל, כך גדל גם העומס שהופעל על גופו. מאחר שהעלייה במשקל הייתה הדרגתית, גופו הספיק להסתגל לעומס החדש בכל שלב. בסופו של התהליך, כך מסופר, נשא מילו פר בוגר על כתפיו.

    ייתכן שהסיפור עבר עיבוד והגזמה לאורך הדורות, אך העיקרון שהוא ממחיש נשאר רלוונטי גם כיום: הגוף מסוגל להסתגל לעומסים גבוהים כאשר הם נבנים בהדרגה, לאורך זמן ובאופן עקבי.

    ארבעת עקרונות האימון שמסמל סיפורו של מילו מקרוטון – העמסה, הסתגלות והדרגתיות, ייחודיות והתמדה – ממשיכים להתקיים גם באימון המודרני בכלל, ובתרגול עם קטלבלס בפרט. הקטלבל הוא כלי המאפשר תנועה טבעית, משולבת ומדויקת, המאתגרת לא רק את השרירים אלא גם את הקואורדינציה, השליטה והיציבות. כמו מילו, גם אנחנו שואפים להיחשף לעומס מדורג, לאמן את הגוף בהתאם לצרכינו הייחודיים ולהתמיד בתהליך, מתוך הבנה שכושר ותנועתיות אינם יעד אלא דרך חיים.

    1. העמסה

    בסיפור: מילו התחיל להרים עגל בן יומו, והעומס הלך וגדל ככל שהעגל גדל.

    בעיקרון האימון: הגוף זקוק לגירוי מתאים כדי להשתנות ולהסתגל. כאשר העומס מותאם ליכולת ומתקדם בהדרגה, השרירים, מערכת העצבים ורקמות הגוף השונות יכולים להשתפר לאורך זמן.

    המלצה יישומית: התחילו ממשקל קל או מתרגול פשוט, תוך שימת דגש על טכניקה מדויקת. לאחר שהגוף מסתגל, ניתן להוסיף בהדרגה משקל, זמן או מורכבות – למשל לעבור לקטלבל כבד יותר או לשלב תנועה מאתגרת יותר.

    2. הסתגלות והדרגתיות

    בסיפור: העגל שגדל מיום ליום איפשר לגופו של מילו להסתגל לעומס מבלי לקרוס תחתיו.

    בעיקרון האימון: הדרגתיות מאפשרת לשרירים, לגידים, לעצמות ולמערכת העצבים להסתגל לעומסים ולהתחזק בצורה בטוחה.

    המלצה יישומית: אין צורך להעלות את העומס בצורה חדה כדי להתקדם. חשוב להקשיב לגוף, להעלות את העצימות בהדרגה ולזכור שגם התקדמות קטנה היא עדיין התקדמות.

    3. ייחודיות (ספציפיות)

    בסיפור: מילו היה מתאבק, והתרגול שלו התאים לצרכי הכוח של ענף ההיאבקות.

    בעיקרון האימון: הגוף מסתגל באופן ספציפי לסוג העומס שמופעל עליו. לכן האימון צריך להיות מותאם למטרה – כוח, תנועתיות, יציבה, סבולת או תפקוד יומיומי.

    המלצה יישומית: אם המטרה היא תפקוד יומיומי טוב יותר, יציבה נכונה או הפחתת כאבים, כדאי לבחור תרגילים ותנועות המתאימים למטרות אלו. בתרגול עם קטלבלס ניתן לשלב תרגילים המפתחים כוח, יציבות, קואורדינציה ושליטה בתנועה, בהתאם לצורך.

    4. התמדה

    בסיפור: מילו לא דילג על אף יום, וההתקדמות הייתה תוצאה של תרגול עקבי לאורך זמן.

    בעיקרון האימון: הגוף מגיב לגירוי חוזר ומתמשך. הפסקות ממושכות עלולות לגרום לירידה הדרגתית ביכולות שהתפתחו במהלך התרגול.

    המלצה יישומית: התרגול החשוב ביותר הוא זה שמתבצע. גם אם מדובר בפעם או פעמיים בשבוע, העקביות היא שמובילה לתוצאות. קבעו זמן קבוע לתרגול והפכו אותו להרגל.

    אז איך כל זה מתכתב עם תרגול הקטלבלס?

    בדיוק כמו בסיפורו של מילו, גם בתרגול עם קטלבלס אנו פועלים לפי אותם עקרונות: העמסה הדרגתית, הסתגלות, התאמה למטרה והתמדה לאורך זמן. הקטלבל מאפשר ליישם עקרונות אלה בצורה פשוטה, מדידה ומעשית, ולפתח כוח, שליטה ותנועה איכותית המתאימים לחיי היומיום.

    בחלק הבא נבחן כיצד ניתן לשלוט בעצימות התרגול באמצעות משקל הקטלבל, קצב העבודה, משך התרגול וזמן העבודה בכל יד.

    קרדיט: מאמר זה נכתב בהשראת הרצאה שהתקיימה במכון איתנים בשנת 2008 בנושא "ההיגיון והתועלת שבאימונים פונקציונליים", מאת ידידי איתן גלבר – ג'ודוקא, מאמן ומרצה באוניברסיטת סן־חוזה, ארה"ב.

    תרגול, קהילה והתמדה

    רוצים ליישם את עקרונות ההעמסה וההדרגתיות בפועל? ניתן לתרגל קטלבלס במכון איתנים 1964 בסביבה מקצועית, בטוחה וידידותית. לפרטים נוספים על שיעורי קטלבלס: מכון איתנים 1964 – קטלבלס

    לקריאה נוספת:

  • גליל עיסוי: יותר תנועתיות, פחות עומס

    גליל עיסוי: יותר תנועתיות, פחות עומס

    באוגוסט 2008 השתתפתי בקורס Russian Kettlebell Challenge, שלושה ימים אינטנסיביים מאוד של תרגול קטלבלס. למרות שהגעתי בכושר טוב, ביום השני הרגשתי כאילו משאית עברה עליי. רוב המשתתפים האחרים נראו במצב טוב יותר, ואחד הדברים שהם עשו באופן קבוע היה עיסוי עצמי עם גליל. ניסיתי גם. הכאב לא נעלם, אבל הגוף הרגיש פחות נוקשה והתנועה הייתה נוחה יותר. מאז הגליל נשאר חלק קבוע מהתרגול שלי.

    מה גליל עיסוי באמת עושה?

    גליל עיסוי הוא כלי פשוט להפעלת לחץ עצמי על שרירים ורקמות רכות. המחקר מצביע על כך שעבודה קצרה עם גליל עשויה לשפר זמנית את טווח התנועה, ובחלק מהמקרים גם להפחית את תחושת כאבי השרירים לאחר מאמץ. לעומת זאת, אין בסיס טוב להבטיח שהוא מונע פציעות, משפר ביצועים באופן משמעותי או "מפרק" רקמות חיבור.

    מבחינתי הגליל אינו טיפול ואינו תחליף לתרגול. הוא כלי הכנה שמאפשר להרגיש את הגוף, להפחית מעט נוקשות ולהגיע לתנועה במצב טוב יותר.

    בעבר נהגו להסביר שעיסוי לאחר מאמץ "משחרר חומצת חלב". גם אני השתמשתי בהסבר הזה במאמר המקורי מ־2016. היום אנחנו יודעים שכאבי השרירים שמופיעים יום או יומיים לאחר פעילות אינם נגרמים מהצטברות של חומצת חלב. גם המושג "שחרור פאשיה" נשמע פשוט יותר מכפי שהגוף באמת עובד. אנחנו יודעים שהגליל יכול להשפיע על תחושת הלחץ, הכאב וטווח התנועה. אנחנו פחות יודעים לתאר זאת כפעולה מכנית פשוטה של "פתיחת" רקמה.

    הגליל הוא הכנה לתנועה

    בכל תרגול שאני מעביר אני שואל מה עלול להגביל את התנועה שאנחנו עומדים לבצע. לפעמים זו תנועתיות מוגבלת, לפעמים חוסר כוח או שליטה, ולפעמים האדם פשוט עוד לא מבין את התנועה. גליל עיסוי יכול להיות הצעד הראשון, אבל הוא רק הצעד הראשון. אחריו מגיעים תרגילי תנועתיות, שליטה, נשימה, כוח והדרגה אל התנועה המרכזית.

    לדוגמה, אם אנחנו עומדים לתרגל דדליפט, אפשר להתחיל במספר דקות של עבודה על השוקיים, הירכיים, הישבן והגב העליון. אחר כך בודקים שוב את התנועה. אם חל שינוי, ממשיכים ממנו. אם לא, אין סיבה להמשיך להתגלגל רק משום שכתוב בתוכנית "גליל". התרגול צריך להגיב לאדם, לא להפך.

    איך אני משתמש בגליל בתחילת שיעור

    באיתנים 1964 אנחנו משתמשים לעיתים בגליל או בכדורי עיסוי במשך כמה דקות בתחילת השיעור. עובדים על אזורים כמו הגב העליון, השכמות, הירכיים, הישבן והשוקיים, בהתאם למה שמתוכנן בהמשך. כדור עיסוי מתאים יותר לעבודה ממוקדת, למשל בכף הרגל, באמות או סביב השכמות. גליל מתאים יותר לאזורים רחבים.

    הלחץ אינו צריך להיות חזק במיוחד. למעשה, אם האדם מחזיק את הנשימה ונלחם בגליל, כנראה הגזמנו. אני מעדיף לחץ שאפשר לנשום בו ולהישאר בשליטה. עובדים זמן קצר, קמים, נעים שוב ובודקים אם משהו השתנה. זו דרך טובה יותר להשתמש בגליל מאשר להניח שככל שכואב יותר, התוצאה טובה יותר.

    ומה לגבי כאב?

    לעיתים עבודה על אזור מסוים משנה גם את התחושה במקום אחר. למשל, עבודה על השוקיים יכולה לשנות את תחושת התנועה בקרסול, בברך או אפילו בגב. עבודה על האמות עשויה להשפיע על תחושת המתח בזרוע ובכתף. זה מעניין ושימושי, אבל חשוב לא להפוך כל שינוי להסבר רפואי. העובדה שהצוואר מרגיש טוב יותר לאחר עיסוי האמה אינה מוכיחה שהאמה הייתה הסיבה לכאב בצוואר.

    כאשר מדובר בכאב מתמשך, כאב חזק, נימול, חולשה או מצב רפואי ידוע, גליל אינו תחליף לבדיקה מקצועית. אפשר להשתמש בו כחלק מתרגול מתאים, אבל לא להפוך אותו לכלי אבחון או לטיפול עצמי בכל בעיה.

    גליל, כדור ותנועתיות

    מבחינתי היתרון הגדול של גליל עיסוי אינו בכך שהוא "מתקן" את הגוף. הוא פשוט מאפשר לפעמים להתחיל לנוע קצת יותר בנוחות. משם צריך להמשיך לתנועה אקטיבית, כוח, שליטה ותרגול. הגוף אינו משתפר מפני ששכבנו על גליל. הוא משתפר כאשר אנחנו לומדים להשתמש טוב יותר בטווח שנפתח.

    למי שמעדיף לתרגל עם גליל או כדורי עיסוי בבית, ניתן למצוא גלילי עיסוי, כדורי עיסוי וציוד לתנועתיות בחנות איתנים. למי שרוצה לראות כיצד אנחנו משלבים את הכלים האלה בתוך תרגול מלא, אפשר לקרוא על התרגול באיתנים ולעבור למערכת השעות.

    גליל עיסוי הוא כלי פשוט. משתמשים בו כמה דקות, בודקים מה השתנה, ואז עושים את הדבר שבאמת חשוב: זזים.

    מה אומר המחקר?

    שלושה מחקרים עוזרים להבין איפה גליל עיסוי יכול להשתלב בתרגול. הוא עשוי לשפר טווח תנועה, שימוש קבוע יכול להשפיע גם לאורך זמן, ולאחר מאמץ הוא עשוי להפחית מעט את תחושת כאבי השרירים. הוא כלי עזר, לא תחליף לתנועה ולתרגול.

    גליל עיסוי יכול לשפר זמנית את טווח התנועה

    לפעמים כמה דקות על הגליל מספיקות כדי להגיע לתנועה עם מעט יותר טווח.

    סקירה של 26 מחקרים בדקה מה קורה לטווח התנועה מיד לאחר שימוש בגליל. החוקרים מצאו שיפור בטווח לעומת מצב שבו לא נעשתה הכנה מיוחדת. בהשוואה למתיחות, לא נמצא יתרון ברור לגליל. מבחינה מעשית, אין כאן סיבה לבחור מחנה: גליל ומתיחות הם שני כלים אפשריים. אם כמה דקות של עיסוי עצמי עוזרות לאדם להרגיש פחות נוקשה ולהיכנס לתרגול בטווח נוח יותר, יש לכך שימוש.

    מקור: Acute Effects of Foam Rolling on Range of Motion in Healthy Adults: A Systematic Review with Multilevel Meta-analysis

    שימוש קבוע עשוי להשפיע גם מעבר לתרגול הבודד

    ההשפעה של הגליל לא חייבת להסתיים כמה דקות אחרי שקמים ממנו.

    סקירה של 11 מחקרים, עם 290 משתתפים, בחנה שימוש חוזר בגליל לאורך מספר שבועות. בממוצע נמצא שיפור בטווחי התנועה, ובתוכניות ארוכות יותר נראתה השפעה טובה יותר. התוצאות לא היו אחידות בכל השרירים והמפרקים, ורוב המשתתפים היו צעירים ובריאים. לכן אי אפשר להסיק שהגליל ישפר כל מגבלה אצל כל אדם. אפשר לומר בזהירות שעבודה עקבית איתו עשויה להשתלב בתהליך לשיפור התנועתיות.

    מקור: Foam Rolling Training Effects on Range of Motion: A Systematic Review and Meta-Analysis

    אחרי מאמץ, הגליל עשוי להפחית מעט את כאבי השרירים

    הגליל אינו מעלים את הכאב, אבל אצל חלק מהמתרגלים הוא יכול להפוך את ההתאוששות לנוחה יותר.

    סקירה של 16 מחקרים, עם 515 משתתפים, בדקה שימוש בגליל לאחר פעילות גופנית. החוקרים מצאו הפחתה מסוימת בתחושת כאבי השרירים, בעיקר במהלך 24 עד 72 השעות שלאחר המאמץ. המחקר אינו מראה שהגליל מאיץ ריפוי של הרקמה או "מוציא חומצת חלב". הוא כן תומך בשימוש בו ככלי פשוט שעשוי לעזור לתחושת ההתאוששות לאחר מאמץ.

    מקור: Preventive effect of foam rolling on muscle soreness after exercise: A systematic review and meta-analysis

    מה אפשר לקחת מזה לתרגול?

    שלושת המחקרים מצביעים על שימוש בגליל. לפני התרגול הוא יכול לעזור להשיג מעט יותר טווח ולהפחית תחושת נוקשות. שימוש קבוע עשוי לתרום לתנועתיות לאורך זמן, ולאחר מאמץ הוא עשוי להקל מעט על כאבי השרירים.

    אין צורך לייחס לו יותר מזה. הגליל מכין לתנועה ועשוי לעזור בהתאוששות. את הכוח, השליטה והתפקוד עדיין צריך לתרגל.

    המידע נועד להעשרה ולהבנה כללית. הוא אינו מחליף ייעוץ רפואי, פיזיותרפי או מקצועי אישי.

  • מהות הכושר: שובו של האימון הפונקציונלי 2015

    מהות הכושר: שובו של האימון הפונקציונלי 2015

    זוכרים את הימים שבהם אחרי בית הספר היינו רצים בשדות, מטפסים על עצים ומשחקים כדורגל עד השקיעה? כל היום היינו בתנועה. הגוף שלנו היה מכונה משומנת, מלאת אנרגיה וגמישות. בלי לדעת, אימצנו את עקרונות האימון הפונקציונלי: תנועה חופשית, מגוונת וחזקה.

    מגיל צעיר תרגלתי אומנויות לחימה ומגוון רחב של פעילויות נוספות הקשורות לכושר ולתנועה. בתוך העולם הזה יצא לי לעשות סיבוב שלם של תובנות. מתוך המקום של ניסוי וטעייה – דרך שכללה, מן הסתם, גם לא מעט שגיאות – אני מעלה רשומה זו: מאמר שכתבתי בתש"ע (2010) על מהות הכושר. מעט בוסר, אך עדיין רלוונטי.

    כיצד השתנתה המגמה, ומדוע?

    במקור, מפתחי גוף היו אנשים חזקים – Strong men – שהתמקדו בשיפור יכולות הכוח ותפקוד הגוף. כפועל יוצא מכך היה להם גוף מפותח ואסתטי, אך לא משום שזו הייתה מטרתם המוצהרת.
    מאז שנות ה־20 של המאה הקודמת השתלטה בהדרגה על עולם הכושר תרבות פיתוח הגוף (Bodybuilding). אימון זה נולד במטרה לפתח גוף גדול ושרירי בדרך היעילה והקצרה ביותר. בהתאם לכך פותחו מכשירים ייעודיים לפיתוח השרירים, שיטות אימון מותאמות, תזונה ייעודית ועוד – הכול למען השגת המטרה של גוף מנופח שרירים.

    המכשירים שאנו מכירים כיום מחדרי הכושר התפתחו בתקופה ההיא. במקביל, “נעלמו” שיטות תרגול מבוססות תנועה שנועדו לשפר ולפתח את היכולות האתלטיות הכלליות של המתרגל – כגון קטלבלס, כדורי כוח, הרמת משקולות חופשיות ועוד.

    אימוני פרנקנשטיין

    אימוני פרנקנשטיין

    ויקטור פרנקנשטיין יצר מפלצת מאיברים שחוברו יחד לגוף אחד – גדול, מגושם וגס. גם אנחנו, בחיפושנו אחר הגוף השרירי, יצרנו מפלצת משלנו: גוף שרירי אך חסר יכולת תנועתית.
    במקום ליצור גוף שלם ומתפקד, אנו מתמקדים בבניית שרירים מבודדים. במקום למקד את התרגול בשיפור היכולות הגופניות – כיצד הגוף מתפקד – העברנו את המיקוד לאופן שבו הגוף נראה. אנו מתאמנים כמו מפתחי גוף, באמצעות מכשירים של מפתחי גוף ועל פי עקרונות אימון שפותחו לכך. חיזוק הגוף בחלקים־חלקים.

    לעניות דעתי, אימוני כושר נועדו לפתח ולשפר את הגוף כולו, כאשר כל הגוף מגויס לביצועם. התרגיל אינו מבוצע תוך בידוד של איבר כזה או אחר, ואינו דורש כוח בלבד, אלא גם יכולת תנועתית, קואורדינציה ומרכיבי כושר נוספים. יכולות אלה אינן נמדדות לפי היקף הזרועות או החזה המנופח.
    ב“אימוני פרנקנשטיין” המטרה היא להשיג גוף גדול או לשרוף שומנים בזמן הקצר ביותר, ללא קשר לשיפור היכולות הגופניות של המתאמן – מרכיב חשוב בתפקוד היומיומי ובשמירה על בריאות הגוף.

    הניסיון למצוא פתרונות קלים ומהירים להשגת הערך המוסף שם אותנו בעמדה גופנית נחותה ביחס לדורות הקודמים. למרות כל מכשירי הכושר לחיזוק וחיטוב מקרבי הירך, הידיים, החזה ואיברים נוספים, הפכנו לאנשים חלשים יותר, הסובלים יותר מכאבי גב ומבעיות מפרקים.
    למרות כל השעות שאנו מבלים בחדרי הכושר, יש לנו קושי לעלות שלוש קומות בלי מעלית, איננו מסוגלים להרים חפצים מהרצפה, ובקושי מצליחים לקשור שרוכים. אנו סובלים מיציבה לקויה, מכאבי גב ומשורה ארוכה של תחלואים. לכן, לדעתי, יש לחזור לשורשים – לתקופה שבה אימון הכושר נועד להפוך אנשים לחזקים מבפנים, וממילא גם מבחוץ.

    “בחזרה לעתיד” של תרבות הכושר

    עולם הכושר חווה מהפכה משמעותית בשנים האחרונות. בעוד שבמשך שנים רבות התמקדנו באימונים מבודדים של קבוצות שרירים, כיום אנו עדים לחזרה לשורשים של התנועה הטבעית והפונקציונלית. אימונים אלו משלבים תרגילים מורכבים ומגוונים, חיזוק הגוף כמכלול ותרגול של מרכיבי הכושר כמכלול.
    התוצאה: שיפור משמעותי בכוח, בסיבולת ובגמישות, הפחתת פציעות וחיזוק הבריאות הכללית. גישה זו, המשלבת ידע מדעי עם שיטות אימון מסורתיות, מאפשרת שיפור יעיל ובטוח יותר של היכולות הגופניות ואיכות החיים.

    מכשור פשוט, תנועתיות מורכבת

    Low-tech, high-concept

    אני מאמין בתרגול תנועתי המשלב מכשור פשוט עם תנועתיות מורכבת. אימונים המשתמשים בציוד בסיסי ופשוט – משקל גוף, קטלבלס, כדורי כוח, גומיות התנגדות ועוד – אך מבוצעים בתרגילים מורכבים ומאתגרים גם מבחינה קוגניטיבית.
    שילוב של שיטות אימון מסורתיות, כגון הרמת משקולות ויוגה, עם תרגול עכשווי, יוצר גישה הוליסטית לכושר גופני – כזו המטפחת את הגוף והנפש כאחד.

  • פעילות גופנית וכוח לאורך החיים: תנועה, תפקוד ועצמאות

    פעילות גופנית וכוח לאורך החיים: תנועה, תפקוד ועצמאות

    מתרגל ותיק שלי שאל אותי פעם איך יכול להיות שבמשך השנים התרגול שלו השתנה כל כך, אף שהוא עצמו רק הלך והשתפר. לקח לי קצת זמן לחשוב על השאלה. היא נוגעת בדיוק בנקודה שבה תרגול מפסיק להיות אוסף של תרגילים והופך לתהליך. הגוף משתנה, החיים משתנים, וגם הדברים שאנחנו מבקשים מהגוף משתנים. מה שהתאים לנו בגיל 25 לא בהכרח מתאים באותה צורה בגיל 55. בגיל 70 כבר פחות מעניין אותי כמה משקל אדם מרים ביחס לאחרים. מעניין אותי אם הוא קם בקלות מכיסא, הולך בביטחון, עולה מדרגות, מתכופף, נושא קניות ויכול לקום מהרצפה.

    פעילות גופנית לאורך החיים אינה ניסיון לעצור את הגיל. המטרה היא לשמור על גוף שממשיך לשרת אותנו גם כשהשנים עוברות. הרעיון הזה עומד גם בבסיס הספר שלי, תרגול תנועתי־תפקודי: לנוע, לתפקד ולהרגיש טוב יותר. בספר אני לא מציע עוד שיטת תרגול סגורה. אני מנסה להסביר כיצד כוח, תנועתיות, יציבות, נשימה, שיווי־משקל ולמידה תנועתית מתחברים לתפקוד בחיים עצמם.

    למה פעילות גופנית נעשית חשובה יותר עם השנים?

    הגוף אינו נשאר כפי שהיה בגיל 20. עם השנים אנחנו עשויים לאבד בהדרגה חלק ממסת השריר והכוח. גם צפיפות העצם, מהירות ההתאוששות, שיווי־המשקל וטווחי התנועה עשויים להשתנות. השינויים האלה אינם מתרחשים באותו קצב אצל כולם. אדם שהמשיך לנוע, לתרגל ולשמור על כוח יכול להגיע לגיל מבוגר במצב שונה מאוד מאדם שכמעט לא היה פעיל במשך שנים. גם שינה, תזונה, מצב רפואי, עבודה, מתח והרגלי החיים משפיעים על התמונה.

    פעילות גופנית אינה מבטיחה חסינות מפני כאב, מחלה או ירידה בתפקוד. עם זאת, המחקר וההנחיות המקצועיות תומכים בהמשך פעילות לאורך החיים. פעילות אירובית, תרגול התנגדות, עבודה על שיווי־משקל ותנועה מגוונת נותנים לגוף סיבה להמשיך להשתמש ביכולות האלה. הגוף מסתגל למה שאנחנו מבקשים ממנו לעשות. אם אנחנו רוצים לשמור על כוח, כדאי שנמשיך להשתמש בו. אם אנחנו רוצים לשמור על שיווי־משקל, צריך לתת למערכת הזדמנויות לתרגל אותו.

    האם הליכה מספיקה?

    אני אוהב הליכה. היא פשוטה, זמינה, אינה דורשת ציוד ואפשר לבצע אותה כמעט בכל מקום. עבור אנשים רבים היא גם הדרך הקלה ביותר להכניס תנועה קבועה לשבוע. אבל הליכה אינה עונה לבדה על כל הצרכים התנועתיים שלנו. כדי לקום מכיסא אנחנו צריכים כוח. כדי להרים משהו מהרצפה צריך להתכופף ולייצב את הגוף. כדי לעבור מדרכה או לעצור מעידה צריך שיווי־משקל ותגובה מהירה. כדי להסתובב, להגיע למדף או להיכנס לרכב אנחנו צריכים גם תנועתיות.

    לכן איני מחפש רכיב אחד שאמור לפתור הכול. גם כוח לבדו אינו מספיק. הגוף צריך שילוב סביר של כוח, תנועתיות, סיבולת, יציבות ושיווי־משקל. המינון משתנה בין אדם לאדם וגם בין תקופה לתקופה. העיקרון פשוט יותר מכל תוכנית מורכבת: אנחנו מנסים לשמר מערכת שלמה ולא רק לשפר מספר אחד במבחן כושר. להרחבה על העיקרון הזה אפשר לקרוא בעמוד תרגול תנועתי־תפקודי ואימון פונקציונלי.

    בשנות ה־30 וה־40 כדאי לבנות בסיס

    בגיל צעיר יחסית קל לחשוב שהגוף יסתדר תמיד. אפשר לישון פחות, לדלג לפעמים על התאוששות, לעבוד קשה ולגלות שלמחרת הגוף בכל זאת חזר לעצמו. דווקא בשנים האלה כדאי לבנות הרגלים שאפשר לקחת הלאה. תרגול התנגדות, קטלבלס, פילאטיס מכשירים, הליכה, ריצה, שחייה או תרגול תנועתי יכולים להשתלב בדרכים שונות. אין כלי יחיד שהוא תנאי לתפקוד טוב. הכלי פחות חשוב מהאופן שבו אנחנו משתמשים בו ומהיכולת להתמיד לאורך זמן.

    אני מחפש בתקופה הזאת בסיס רחב של כוח, תנועתיות ושליטה. אדם צריך לדעת להתכופף, לדחוף, למשוך, לשאת ולייצב את עצמו. הוא צריך גם לדעת להפיק כוח בלי שכל פעולה תהפוך למאבק. לטכניקה יש כאן חשיבות גדולה. היא לא רק מאפשרת לבצע את התרגיל טוב יותר היום, אלא גם עוזרת לנו להמשיך לתרגל בעוד עשר ועשרים שנה. בגיל 35 אנחנו לא תמיד חושבים על גיל 65, אבל חלק מהיכולת שנביא איתנו לשם נבנה כבר עכשיו.

    באמצע החיים התרגול צריך להתחיל להקשיב יותר

    בשנות ה־40 וה־50 החיים עצמם מתחילים להשפיע יותר על התרגול. יש עבודה, משפחה, שעות ישיבה, עומס ופחות זמן. לפעמים גם ההתאוששות כבר איטית יותר. זה לא אומר שהגוף נעשה שביר ושצריך לפחד מעומס. ברוב המקרים הגוף עדיין צריך עומס כדי לשמור על כוח ויכולת. פשוט כדאי לבחור אותו בצורה מדויקת יותר ולהפסיק לעבוד על אוטומט.

    תרגיל שעבד מצוין לפני עשרים שנה אולי עדיין מתאים, ואולי כבר לא. משקל שהיה קל בעבר יכול להרגיש כבד יותר היום. מצד שני, אדם שמתמיד בתרגול יכול להיות בגיל 55 חזק ומיומן יותר משהיה בגיל 35. לכן אני פחות אוהב כללים שמבוססים רק על גיל. חשוב יותר לראות מי עומד מולנו, איך הוא נע, מה הרקע שלו, איך הוא מתאושש ומה הוא רוצה להמשיך לעשות בחיים. הגיל נותן לנו הקשר. הוא לא נותן לנו תוכנית תרגול.

    אחרי גיל 50 הכוח מקבל משמעות אחרת

    בשלב מסוים כוח מפסיק להיות עניין שקשור רק לכושר והופך לעניין יומיומי. קימה מכיסא דורשת כוח. כך גם עלייה במדרגות, נשיאת שקיות, הרמת מזוודה, עבודה בגינה וקימה מהרצפה. עם העלייה בגיל אנחנו עלולים לאבד בהדרגה מסת שריר וכוח. לכן יש משמעות מעשית להמשך תרגול התנגדות. מחקרים מראים שגם בגיל מבוגר אפשר לשפר כוח ויכולת תפקודית כאשר מתאימים את העומס לאדם.

    אין צורך לרדוף אחרי משקלים כבדים רק מפני שאנחנו מדברים על כוח. העומס צריך להיות משמעותי מספיק כדי לגרום לגוף להסתגל. במקביל, הוא צריך לאפשר טכניקה טובה, התאוששות וחזרתיות. עבור מתרגל אחד זה יכול להיות קטלבל כבד יחסית. עבור אחר יתאים יותר משקל גוף או עומס מתון. אצל אדם אחר, קימה מבוקרת מכיסא יכולה להיות נקודת התחלה מצוינת. הכוח שמעניין אותי הוא כוח שעובר מהתרגיל אל החיים.

    מגיל 60 ומעלה שיווי־משקל נעשה חשוב יותר

    כוח נשאר חשוב גם בגיל מבוגר, אבל הוא כבר אינו עומד לבדו. שיווי־משקל, תיאום תנועתי, מהירות תגובה וביטחון בתנועה מקבלים חשיבות גדולה יותר. אנחנו משתמשים בהם כמעט בכל פעולה שאנחנו עושים בעמידה ובהליכה. בזמן הליכה הגוף עובר שוב ושוב מרגל לרגל. כשאנחנו יורדים ממדרכה, מסתובבים, מתכופפים או מנסים לתקן מעידה קטנה, המערכת צריכה להגיב במהירות ולארגן מחדש את הגוף.

    אין סיבה לחכות עד ששיווי־המשקל ייפגע כדי להתחיל לתרגל אותו. אפשר להתחיל בפשטות. אפשר לעמוד על רגל אחת ליד קיר, להעביר משקל מצד לצד, ללכת בכיוונים שונים או לקום מכיסא. אפשר גם לבחור תרגילים שמשנים את מרכז הכובד בצורה מבוקרת. כיסא, קיר או מקל יכולים לעזור. אביזר תמיכה אינו הופך את התרגיל לפחות טוב. לעיתים הוא מאפשר לאדם לתרגל בצורה מדויקת ובטוחה יותר, ואז להרחיב בהדרגה את היכולת.

    גם מרכז הגוף הוא חלק ממערכת

    לאורך השנים נוצרה סביב "שרירי הליבה" כמעט תעשייה שלמה. אני מעדיף להסתכל על מרכז הגוף בצורה פשוטה יותר. הגו צריך להעביר כוח בין הרגליים, האגן, עמוד השדרה והידיים. הוא גם צריך לשמור על יציבות מספקת כאשר הגוף נע או נושא עומס. הגו אינו יחידה נפרדת משאר הגוף. לכן גם התרגול שלו צריך להשתלב בתוך תנועה ולא להישאר רק כאוסף של תרגילי בטן.

    תרגילים כמו Bird Dog, Side Plank ו־Modified Curl-Up, שמזוהים עם עבודתו של פרופ' סטיוארט מקגיל, יכולים לעזור לתרגל סיבולת ושליטה של הגו. הם אינם תרופה לכאבי גב, והם גם אינם מתאימים אוטומטית לכל אדם. במקרים המתאימים הם יכולים להיות כלים פשוטים ושימושיים. כמו תמיד, התרגיל עצמו אינו המטרה. אם אדם מבצע Bird Dog מצוין אבל עדיין מתקשה להתכופף, לקום או לשאת משקל בצורה נוחה, כנראה שחסר לנו עדיין חלק מהסיפור.

    לא צריך לתרגל בגיל 60 כמו בגיל 30

    אין גם סיבה להפסיק להתאמץ רק מפני שהגיל עלה. אפשר לשנות את המשקל, את טווח התנועה, את הקצב ואת מספר החזרות. אפשר לשנות גם את זמני ההתאוששות ואת סוג התרגילים. לפעמים נכון להוסיף עומס. לפעמים נכון להוריד אותו. לעיתים כדאי לחזור לתנועה בסיסית שנראתה לנו קלה מדי וללמוד לבצע אותה טוב יותר. תרגול אינו מבחן שבו כל ירידה בעומס נחשבת לכישלון. זהו תהליך שבו אנחנו מחפשים את הגירוי שמתאים לאדם באותה תקופה.

    המטרה שלי אינה לשמר תוכנית תרגול מסוימת. אני רוצה לשמר אדם שמסוגל להמשיך לנוע. אם הדרך לשם משתנה עם השנים, אין בכך שום דבר חריג. להפך. זה בדיוק מה שאנחנו מצפים מתהליך תרגול שנמשך לאורך חיים שלמים.

    איזה תרגול מתאים בגיל מבוגר?

    אין תוכנית אחת שמתאימה לכולם. אדם בן 65 שמעולם לא עסק בפעילות גופנית אינו מתחיל מאותה נקודה כמו אדם בן 65 שמתרגל כבר שלושים שנה. גם שני אנשים באותו גיל ובאותו משקל יכולים להזדקק לתרגול שונה לחלוטין. באופן כללי כדאי לתת מקום לפעילות אירובית, לתרגול התנגדות, לתנועתיות ולשיווי־משקל. בתוך המסגרת הזאת אפשר לבחור כלים שמתאימים לאדם ולסביבה שבה הוא מסוגל להתמיד.

    במכון איתנים 1964 בהרצליה אנחנו עובדים עם קטלבלס, פילאטיס מכשירים ותרגול תנועתי־תפקודי. הכלים משתנים, אבל העיקרון נשאר דומה: אנחנו מתאימים את התרגיל לאדם ולא את האדם לתרגיל. מי שרוצה לראות כיצד התרגול משתלב במהלך השבוע יכול לעבור למערכת השעות של איתנים. אותה תפיסה עומדת גם בבסיס הספר תרגול תנועתי־תפקודי: לנוע, לתפקד ולהרגיש טוב יותר, שבו הרחבתי על הקשר שבין תנועה, תפקוד, שיטתיות והתאמה לאורך מעגל החיים.

    תרגול לאורך החיים הוא תהליך

    אין שיעור אחד שישמור על הגוף, ואין תרגיל אחד שיפתור את בעיית ההזדקנות. הגוף לומד דרך חזרתיות. לפעמים אנחנו רואים שינוי בתוך שבועות, אבל לא פעם השינוי המשמעותי נבנה במשך חודשים ושנים. בתקופה אחת נרצה להתחזק יותר. בתקופה אחרת נשקיע בתנועתיות או בשיווי־משקל. אחרי פציעה, מחלה או הפסקה ממושכת נצטרך לעיתים לחזור בהדרגה ולבנות מחדש יכולות שנחלשו.

    כשאני חושב על פעילות גופנית לאורך החיים, אני לא מחפש דרך להישאר בן 30. אני מחפש דרך להגיע לגיל 60, 70 ו־80 עם כמה שיותר אפשרויות פתוחות. לקום, ללכת, לשאת, להתכופף, לטייל, לשחק ולהמשיך לעשות דברים בעצמנו. בסופו של דבר, זה התפקוד שאנחנו מנסים לשמור.

    שאלות נפוצות

    האם פעילות גופנית יכולה לשמור על התפקוד בגיל מבוגר?

    פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור לשמור על כוח, ניידות, שיווי־משקל ויכולת לבצע פעולות יומיומיות. היא אינה עוצרת את תהליך ההזדקנות ואינה מבטיחה מניעה של מחלות. עם זאת, היא נותנת לנו כלי חשוב לשמירה על יכולת תפקודית לאורך השנים.

    האם כדאי להמשיך באימוני כוח אחרי גיל 60?

    אצל אנשים רבים כן. תרגול התנגדות מותאם יכול לעזור לשמור על כוח ואף לשפר אותו גם בגיל מבוגר. כדי לעשות זאת נכון, צריך להתאים את סוג התרגילים, העומס, הנפח והתדירות למצבו של האדם. כדאי להתחשב גם בניסיון שלו וביכולת ההתאוששות שלו.

    האם הליכה מספיקה בגיל מבוגר?

    הליכה היא פעילות חשובה מאוד, אבל בדרך כלל כדאי לשלב לצדה גם תרגול כוח, תנועתיות ושיווי־משקל. כל אחד מהמרכיבים מציב בפני הגוף דרישה מעט שונה. השילוב ביניהם נותן מענה רחב יותר לתפקוד היומיומי.

    מהו תרגול תנועתי־תפקודי?

    תרגול תנועתי־תפקודי נועד לשפר את יכולתו של האדם לנוע ולתפקד בחיי היום־יום. אנחנו משתמשים בתרגילים כדי לפתח כוח, תנועתיות, יציבות, שיווי־משקל, נשימה ושליטה. התרגיל עצמו אינו המטרה. המבחן הוא האם מה שאנחנו לומדים בתרגול עובר בהדרגה גם לחיים שמחוץ לאולם.

    מקורות מקצועיים

    World Health Organization. WHO Guidelines on Physical Activity and Sedentary Behaviour. 2020.
    הנחיות ארגון הבריאות העולמי מסכמות את ההמלצות לפעילות גופנית לאורך מעגל החיים. בגיל המבוגר הן מדגישות פעילות אירובית, חיזוק שרירים ותרגול רב־רכיבי שכולל גם שיווי־משקל ותפקוד.

    Fragala MS, Cadore EL, Dorgo S, et al. Resistance Training for Older Adults: Position Statement From the National Strength and Conditioning Association. 2019.
    מסמך העמדה של NSCA מסכם את הידע על תרגול התנגדות בגיל המבוגר. הוא מתאר את התרומה האפשרית לכוח, מסת שריר, ניידות, תפקוד ועצמאות כאשר מתאימים ומתכננים את התרגול כראוי.

    American College of Sports Medicine. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription.
    המדריך המקצועי של ACSM מרכז עקרונות להערכת יכולת גופנית ולתכנון פעילות. הוא עוסק בפעילות אירובית, תרגול התנגדות ורכיבי כושר נוספים בהתאם לגיל, ליכולת ולמצב הבריאותי.

    המאמר מיועד ללמידה ולהבנה כללית ואינו מחליף ייעוץ רפואי, פיזיותרפי או מקצועי אישי. במקרה של כאב חריג, החמרה, נימול, חולשה, טראומה, מחלה ידועה או ספק לגבי התאמת הפעילות, כדאי לפנות לאיש מקצוע מתאים.

  • תרגול קטלבלס כאימון תומך לרצים ורוכבי אופניים

    תרגול קטלבלס כאימון תומך לרצים ורוכבי אופניים

    כאשר נותנים את הדעת על רכיבת אופניים (וריצה) ההתייחסות המרכזית תהיה על פי רוב למרכיב הסיבולת. ודי בצדק, מרכיב הסיבולת מהווה מרכיב עיקרי לטובת רכיבה ממושכת. אולם כשאנחנו מעוניינים לקחת את איכות הרכיבה שלנו צעד נוסף קדימה, עלינו להוסיף אימון תומך רכיבה, כלומר, יחידת אימון שאינה מהווה תרגול טכניקת רכיבה ו/או רכיבת סיבולת.

    כתבתי רבות על משמעות האימון הפונקציונלי, ועל כן איני מרחיב בזה כעת. למי שמעוניין, ניתן להקליק כאן.
    לעניות דעתי, המטרה של אימון פונקציונלי לרוכבי אופניים, צריכה להיות בראש ובראשונה הפחתת פציעות פוטנציאליות של הרוכב ולהביא לכדי שיפור את יכולותיו של הרוכב. חשוב להבין שלצד מרכיב הכושר המרכזי ברכיבה, סיבולת, קיימים מרכיבים נוספים אשר משפיעים על איכות הרכיבה. כוח, גמישות וקואורדינציה הינם מרכיבי כושר חשובים שיש לתת עליהם את הדעת. אני נוהג לחבר את מרכיבי הכושר ליכולת תנועתית אחת. כלומר, פחות חשוב לי כמה השרירים שלי חזקים או כמה אני גמיש. ההתמקדות שלי היא בכמה אני תנועתי ואיך אני יכול לנצל את היכולת התנועתית שלי בזמן הרכיבה. בנוסף לאמור, רכיבה (כמו גם ריצה) היא פעילות א-סימטרית (כל צד נע בצורה שונה), מה שמצריך מעורבות רבה של השרירים המייצבים במפרקים.

    שיפור התנועתיות תחילה!
    שיפור התנועתיות על ידי עיסוי רקמות החיבור. תנועתיות על גבי גליל עיסוי תשפר את היכולת התנועתית, תפחית עומסים ותסייע במניעת פציעות.

    חמישה תרגילים לרוכבי אופנים
    1. Kettlebells Get up
    2. Single leg Dead-lift Kettlebells
    3. Kettlebells Swing
    4. Kettlebells Thrusters
    5. Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    Kettlebells Get up

    תרגיל קטלבל בסיסי, תרגול של פלג גוף עליון ותחתון. תרגיל המשפר גמישות, תנועתיות, מרכיבי כח קואורדינציה ו core.

    Single leg Dead-lift Kettlebells

    לדעתי, מדובר באחד מהתרגילים הא-סימטריים החשובים (יחד עם ה Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats) לכל אלה העוסקים ברכיבה / ריצה. תרגיל זה מלמד אותנו כיצד להניע את הירך ובו זמנית לייצב את עמוד השדרה. כמו כן, משפר את שיווי המשקל ומגביר מודעות ליציבה נכונה.

    Kettlebells Swing

    תרגיל באמצעות קטלבל שמשפר סיבולת, מהירות, קואורדינציה, core ועוד..

    Kettlebells Thrusters

    תרגיל קטלבל המשלב בין פלג גוף תחתון (Squat) לפלג גוף עליון (Press)

    Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    כל האמור לעיל הינו בגדר המלצה. מדובר רק בחלק מהתרגילים שניתן לשלב באימון בליווי הסבר כללי מאוד. תרגילים אלו מהווים בסיס לעבודה ואיתם ניתן לשלב וריאציות שונות על מנת לאתגר הן את המערכת הפסיכומוטורית של הגוף והן את היכולות הפיזיות של הרוכב.
    אני רוצה לסייג ולומר שכדי לעבוד נכון יש להכיר את הדגשים החשובים עבור כל תרגיל ותרגיל כדי שנוכל להימנע מפציעות, נעבוד לאורך זמן ונשמור על בטיחות הרוכב.

    דוגמאות לשני אימוני קטלבלס קצרים :

    3Cycles
    1Rep ES Kettlebells Get up
    1min Kettlebells Swing
    10Rep ES Kettlebell Rear Foot Elevated Split Squats

    3Cycles
    1Rep ES Kettlebells Get up
    1min ES Single leg Dead-lift Kettlebells
    1min Kettlebells Thrusters